נאוסדה: לאוקראינה הזכות למנהיגים שבחרה; טראמפ קרא לבחור נשיא חדש

למה זה חשוב

נשיא ארצות הברית המכהן קרא בפומבי להחלפת הנהגתה של מדינה הנמצאת במלחמה, מה שמעלה שאלות בנוגע להשפעה האמריקאית על הפוליטיקה הפנימית של אוקראינה. הקריאה באה לאחר שכהונתו של זלנסקי פגה רשמית ב-2024, והיא נוגעת בסדר החוקתי של אוקראינה תחת חוק צבאי. בנוסף, מספר דמויות מרכזיות בפוליטיקה ובצבא האוקראיני מצוינות כיורשים אפשריים, מה שמעצים את ההשלכות הפנימיות. הקריאה נקשרה גם בהסכם עם רוסיה על אספקת דלק דיזל, ומנהיגים בעלי ברית של אוקראינה התייחסו לה בפומבי.

מה קרה

ב-10 באוקטובר אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש, וכי זלנסקי היה צריך לקיים בחירות ויכול היה להסדיר את הנושא פעמים רבות. טראמפ האשים את זלנסקי בכך שהוא המכשול העיקרי להסדר שלום עם רוסיה, וטען כי תקיפות אוקראיניות על מתקני נפט רוסיים במשך חודשים פגעו באספקת הדיזל העולמית. על פי דיווחים, הקריאה להחלפת מנהיג באה לאחר הכרזה על עסקה עם רוסיה בנוגע לאספקת דלק דיזל.

בתגובה אמר זלנסקי כי על האוקראינים לבחור את נשיא אוקראינה, והצהיר כי הוא מוכן לארגן בחירות אם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין יסכים להפסקת אש מלאה של 60 יום. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה הוסיף כי לזלנסקי יש תמיכת העם וכי רק לעם הזכות להחליט בעניין.

נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה התייחס לדברי טראמפ ואמר כי לאוקראינה הזכות למנהיגים שבחרה. הוא ציין כי זלנסקי נבחר לנשיא ב-2019 וראוי לכבוד, וכי בנסיבות רגילות כבר היו צריכות להתקיים בחירות לנשיאות, שכן כהונת הנשיא פגה. עם זאת, הוא אמר כי אם תהיה לפחות תקופה קצרה של הפסקת אש, כמו 60 הימים ללא ירי שהזכיר זלנסקי, ניתן יהיה לקיים בחירות. נאוסדה סירב להעריך אם דברי טראמפ מהווים התערבות אמריקאית בפוליטיקה הפנימית של אוקראינה, תיאר אותם כספונטניים, ואמר כי יהיה טוב אם ארצות הברית, כבעלת ברית מרכזית, תסייע פשוט לתת לאוקראינה את ההזדמנות לקיים בחירות.

במקביל, סקר של קבוצת רייטינג מקייב שנערך ב-8 באוקטובר מציג את הנתונים הבאים על מועמדים פוטנציאליים: המפקד הצבאי לשעבר והשגריר הנוכחי בבריטניה ולנטר זלוז'ני (53), שהודח מתפקידו ב-2023 לאחר כישלון המתקפה הנגדית; ראש לשכת הנשיאות קירילו בודנוב (40), לשעבר בכיר במודיעין הצבאי; ושר ההגנה מיכאילו פדורוב (35), שמונה על ידי זלנסקי לשר הטרנספורמציה הדיגיטלית ב-2019.

במה הדיווחים שונים

מקורות שונים חלוקים בשאלה אם דברי טראמפ מהווים התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה: נאוסדה סירב לאפיין זאת כך, תיאר את הדברים כספונטניים, ואמר שלא יעשה מכך דרמה. בנוסף, יש מחלוקת בשאלה אם יש לקיים בחירות ובאילו תנאים: זלנסקי התנה את הבחירות בהסכמת רוסיה להפסקת אש של 60 יום, בעוד נאוסדה ציין שבנסיבות רגילות כבר היו צריכות להתקיים בחירות אך אמר שניתן לארגן אותן במהלך חלון קצר של הפסקת אש. טראמפ הציג את זלנסקי כמכשול העיקרי להסדר שלום עם רוסיה, בעוד זלנסקי הציג את הבחירה בנשיא כעניין פנימי של האוקראינים המותנה בהפסקת אש. כמו כן, חלק מהמקורות קושרים את קריאת טראמפ להחלפת מנהיג לעסקה עם רוסיה על אספקת דלק דיזל ולביקורתו על תקיפות אוקראיניות על מתקני נפט רוסיים, בעוד מקורות אחרים אינם מדגישים קשר זה.

רקע

הבחירות לנשיאות אוקראינה התקיימה לאחרונה ב-2019, וכהונתו של זלנסקי בת חמש שנים הסתיימה ב-2024; החוקה והוראות חוק הצבאי מאפשרות לו להישאר בתפקידו במהלך המלחמה. מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת כבר ארבע שנים וחצי. רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ב-2014. טראמפ תקף בעבר את זלנסקי בפומבי במהלך פגישה המתוחה בחדר הסגלגל בפברואר 2025. קבוצת רייטינג, חברת סקרים המבוססת בקייב, מדדה את אמון הציבור במספר מועמדים פוטנציאליים.