סטוב: המדינות האירופיות צריכות לנהל משא ומתן ישיר עם פוטין
נשיא פינלנדיה אלכסנדר סטוב קרא על מדינות האירופיות לפתוח ערוץ משא ומתן ישיר עם ולادימיר פוטין, תוך הצגת עמדה משותפת. לדבריו, האחריות למשא ומתן עם רוסיה אינה יכולה להישאר בידי ארצות הברית, אך הוא גם הדגיש את תפקידן של ארצות הברית בחידוש המשא ומתן. סטוב הציע שישה נושאים מרכזיים לדיון, ואמר כי לא תושג הסכמה סופית ללא הסכמת פוטין.
עיקרי הדברים
- סטוב הציע למדינות האירופיות לנהל משא ומתן ישיר עם פוטין לפי עמדа משותפת ותזנים משותפים
- סטוב וראש הממשלה הנורווגי יונאס גאר סטער קיימו שיחה טלפונית עם פוטין ב־27 באוקטובר
- השיחה הייתה הקשר הישיר הראשון של פוטין עם מדינאים אירופיים מובילים התומכים בקייב, לאחר שיחתו עם נשיא צרפת אמנואל מקרון ביולי 2025
- המדינאים הסוכריים הסבירו שדיברו עם פוטין באופן אישי ולא מטעם האיחוד האירופי, ולא попередиו את שותפיהם האירופיים מראש
- זלמנסקי אמר כי סטוב וסטער תיאמו עם קייב את נושאי השיחה והעבירו לפוטין את עמדת אוקראינה בנושא המשא ומתן
- הצדדים דנו בצעדів להקטנת המתח באנרגיה ובתשתיות האוקראיניים
- סטוב הציע לכלול במשא ומתן גבולות ביטחון לאוקראינה, שאלת הטריטוריה, שיקום כלכלי, צעדי בניית אמון, הפסקת אש ומערכת ביטחון майбутня
למה זה חשוב
הטענה של סטוב אינה מתמקדת רק בשיחה נוספת עם פוטין, אלא בחלוקת האחריות בין אירופה לארצות הברית. הוא מציע ליצור ערוץ אירופי ישיר, אך קושר אותו להצגת עמדה משותפת ולתזנים משותפים. הדבר עלול להשפיע על מידת ההשפעה האירופית במשא ומתן סיום המלחמה, גם אם המשא ומתן הטכני עם מצביעי ביטחון ממשיך במקביל.
מה קרה
סטוב אמר ל־Financial Times כי אירופה צריכה לנהל משא ומתן ישיר עם פוטין, במקום להעביר את האחריות לארצות הברית. לדבריו, משא ומתן טכני בהשתתפות מצביעי ביטחון של מדינות E5, האיחוד האירופי, נאטו, רוסיה, אוקראינה וארצות הברית אינו יכול להחליף משא ומתן של מדינאים. הוא הציע שש נושאים לדיון: גבולות ביטחון לאוקראינה, השאלה הטריטוריאלית, שיקום כלכלי אחרי המלחמה, צעדי בניית אמון, הפסקת אש ודיון על מערכת ביטחון עתידית. סטוב אמר כי פוטין מוכן לדיאלוג עם אירופה, אך ביטא אמונה שרוסיה לא ניצחה במלחמה באוקראינה ולא תנצח בה. הוא גם הציג את הבחירה של אירופה בין חזרה ללוגיקת אמנת יאלטה מ־1945, שהשאירה את מרכז ומזרח אירופה בגרעין הסובייטי, לבין עקרונות ההסכם המסכם של הלסינקי מ־1975, שתמכו בריבונות, בשלמות територі�לית ובזכоваות אדם.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הדיווחים האוקראיניים מדגישים את מעורבות קייב בהכנת השיחה. לפי זלמנסקי, סטוב וסטער תיאמו עם קייב את נושאי הדיון והעבירו לפוטין את עמדת אוקראינה. לדברי זלמנסקי, בשיחה נידונו גם צעדים אמיתיים להקטנת המתח באנרגיה ובתשתיות של אוקראינה. עם זאת, גרסת הקרמל סיפרה כי פוטין האשים את האיחוד האירופי ונאטו ב затягуванні המלחמה, וכלי תקשורת מערביים דיווחו כי הוא אזהר שלא יוותר מכוונה לייצוא מלא של דונבאס.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הכיסוי הבינלאומי מתמקד בטענה של סטוב שמדינות אירופה צריכות לפתוח ערוץ ישיר עם פוטין תחת עמדה משותפת, במקום להסתמך על ארצות הברית. הוא גם מציג את השיחה הישירה כשינוי ביחס לקשרים קודמים בין פוטין למדינאים אירופיים. הוספת כי חלק מהמדינאים האירופיים הדגישו שהדברים נעשו באופן אישי, לא מטעם האיחוד האירופי, וללא אזהרה מוקדמת לשותפים.
במה הדיווחים שונים
הלסינקי ואוסלו אמרו שסטוב וסטער דיברו עם פוטין כמדינאים של ארצותיהם, לא מטעם האיחוד האירופי, ולא עדכנו מראש את שותפיהם האירופיים. לעומת זאת, הדיווחים האוקראיניים הדגישו שנושאי השיחה ועמדת אוקראינה координировались з Києвом до розмови. Джерела не пояснюють, чи була розбіжність фактичною або виникала через різне акцентування.
רקע
סטוב וסטער דיברו עם פוטין בטלפון ב־27 באוקטובר על המלחמה באוקראינה. השיחה תוארה כהקשר הישיר הראשון של פוטין עם מדינאים אירופיים מובילים התומכים בקייב, לאחר שיחתו עם מקרון ביולי 2025. דיוני המצביעים הטכניים הו�צגו כנפרדים ממשא ומתן של מדינאים. סטוב תיאר את פוטין כמוכן לדיאלוג עם אירופה, אך טען שאירופה החלה לארגן פורמט כזה באיחור.