NATO דנה בשינוי דרישות הכוחות: הגנת אירופה או משימות משבר
32 מדינות NATO החלו במשא ומתן על יעדי היכולות הצבאיות של הברית. בטיוטה הנוכחית מוצע לתכנן כוחות לאחד משני תרחישים: מלחמה גדולה באירופה או מספר משימות קטנות יותר להגבת משברים. הדיון עדיין בשלב מוקדם, והצפייה היא להסכם על המסמך עד פברואר.
עיקרי הדברים
- 32 מדינות NATO החלו במשא ומתן על יעדי היכולות הצבאיות של הברית
- היעדים קובעים אילו כוחות ונשק יספקו המדינות במקרה של סכסון, ומי יממן את האספקה
- בטיוטה מוצע להחליף את המילה «וגם» ב«או» ולתכנן משאבים לתרחיש אחד בלבד
- הדיונים הם חלק מתהליך ארבע שנים לעדכון היכולות הצבאיות של NATO
- יעדי היכולות החדשים אמורים להיות מאושרים עד 2029
- השינוי לא ישפיע אוטומטית על המשימות הנוכחיות בקוסובו ובעיראק
- המשא ומתן על הבחירה בין «וגם» ל«או» נמצא בשלב מוקדם מאוד
למה זה חשוב
הכללים החדשים עשויים לקבוע אם NATO תמשיך להכין במקביל כוחות למלחמה גדולה באירופה ולמשימות קריזה חיצוניות, או להתמקד בתרחיש אחד בלבד. השינוי משפיע מהלחץ אמריקאי להפנות את העיקר העיקרי של הברית להגנת אירופה במסגרת התוכנית שבוושינגטון מכנה «NATO 3.0». הוא מגיע בזמן שמדינות אירופה מזהירות מפני אפשרות של פלישה רוסית עד 2029, ארצות הברית בארה״ב מבחנות את נוכחותן הצבאית באירופה ואילוצי תקציבים עשויים להכביד על התיקון.
מה קרה
32 מדינות NATO החלו בדיונים על יעדי היכולות הצבאיות של הברית, המגדירים אילו כוחות ונשק חברים יספקו בעת סכסון ומי יממן את אספקתם. הдיון התקיים במסגרת מסמך «הנחיות המדיניות», חלק מתהליך ארבע שנים לעדכון היכולות הצבאיות, שאמור להוביל לאישור יעדים חדשים עד 2029. בטיוטה הנוכחית נכתב «או» במקום «וגם», що ознаחנום תכנון משאבים לאחד משני תרחישים בלבד: מלחמה גדולה באירופה או מספר משימות קטנות יותר להגבת משברים. הבחירה בין שתי האפשרויות עדיין נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והמשא ומתן אינו אומר שייצע מהלך ביטול של משימות המשברים או שישנה באופן אוטומטי את פעילות NATO בקוסובו ובעיראק.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הכיוון האוקראיני מדגיש את התעדופות של מלחמה נגד רוסיה והגנת אירופה בעקבות המלחמה המלאה-רחבה באוקראינה. החומרים מדגישים גם את תוכנית «NATO 3.0», את חששות בנוגע לפלישה רוסית אפשרית עד 2029 ואת מגבלות התקציב שעלולות להכביד על התיקון. הם גם מבחינים בין מדינות דרום אירופה, הנוטות יותר לניהול משברים ושיתופי פעולה, לבין ארצות הברית בצפון אירופה ובמדינות «החזיתי», התומכות בתעדופ ההגנה בפני האיום הרוסי.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
בפרספקטיבה הבינלאומית מדגישים את מנגנון עדכון יעדי היכולות ואת השאלה אם על הברית להתכונן לשני התרחישים במקביל. בכירי NATO אומרים כי מצב חירום вели באירופה יהיה בעדיפות, אך אפשרות לפעולות הגבת משברים אינה בטלה. בנוסף, הדיון הנוכחי באירועים בקוסובו ובעיראק לא אמור להשתנות אוטומטית, והמסמך אמור להתאשר עד פברואר.
במה הדיווחים שונים
המקורות різнятся בדרגת ודאות הסטטוס: חלק מהניסוחים מציגים את המשא ומתן ואת המסמך כאילו אושרו או נמצאים בהתקדמות, ואחרים מתארים אותם כפרויקט ראשוני בשלב מוקедם. Усі матеріали, однак, вказують на обговорення щодо вибору між «і» та «або» і на те, що остаточне рішення ще не ухвалено.
רקע
לאחר סיום המלחמה הקרה, NATO התמקדה בעיקר בפעילויות מחוץ לגבולותיה, כולל בקוסובו, בעיראק ובאפגניסטן. הדרישה לספק כוחות לשני התרחישים קיימת לפחות 20 שנה. המלחמה המלאה-רחבה של רוסיה באוקראינה ב-2022 אילצה את הברית לבחון מחדש את סדרי עדיפויות ההגנה האירופית. ב-2010 הגדירה NATO באופן רשמי את ההגנה הקולקטיבית, שיתוף הפעולה עם מדינות שלישיות והביטחון המשותף כשלושת תפקידיה המרכזיים.