טראמפ: המצב קרוב לחתימת הסכם שלום באוקראינה; אוקראינה עשויה להשתנות

למה זה חשוב

הרמז של טראמפ על שינוי גבולות אוקראינה עשוי להשפיע על התוצאה האפשרית של המשא ומתן ועל שאלת ההגנה על עצמאותה. הוא גם קשר את ההערכה האופטימיסטית שלו לכנס משא ומתן ממשי באבו דאבי. מעבר לכך, דבריו על ספיקת הנשק לאוקראינה משנים את תיאור המימון האמריקאי של התמיכה הצבאית, והימנעותו מעניין על אם הוא מאמין יותר בזלנסקי או בפוטין משאירה את עמדתו הפובליתית מעורפלת.

מה קרה

בראיון ששודר ב־8 בנובמבר 2026 בתוכנית 60 Minutes של CBS News, טראמפ אמר שארה"ב והצדדים קרובים להסכם שלום שיסיים את המלחמה באוקראינה. הוא ציין שהמרגש האישי בין זלנסקי לפוטין מהווה, לדעתו, המכשול העיקרי, ולא החליט לומר במפורש אם הוא מאמין יותר באחד מהם. טראמפ גם טען שפוטין אינו מרמה אותו ואינו מנסה לדחות את המשא ומתן, ואמר שהוא היה קשוח כלפי רוסיה יותר מכל אחד, תוך ציון מסחר ואמצעי ענישה.

בנוסף, טראמפ אמר שארה"ב ממשיכה לספק נשק לאוקראינה, אך אירופה משלמת עליו כעת, משום שארה"ב מעבירה אותו לאירופה ומוכרת אותו במלואו. הוא גם הכחיש שביטל סנקציות נגד רוסיה, והסביר שאישר לרוסיה לספק אנרגיה למדינות שזקוקות לכך. לדבריו, ארה"ב סיפקו לאוקראינה הרבה נשק בלי לקבל דבר בתמורה, והוא טען כי ממשלת ביידן העניקה לאוקראינה 350 מיליארד דולר במזומן ובנשק.

טראמפ גלה כי הוא נפגש ב־5 בנובמבר עם שליחו של פוטין והכריז על הבנה שתשלוך, לדבריו, על אוקראינה, רוסיה ואירופה יחד. משא ומתן ארבעת הצדדים צפוי להתקיים באבו דאבי ב־10–11 בנובמבר, בהשתתפות ארה"ב וצדדים אירופיים. את המשלחת האוקראינית יוביל ראש שירות המודיעין החיצוני רוסטם אומרוב.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

הכיסוי האוקראיני מתמקד בחלקו המרכזי בשאלה כיצד עשויה להשתנות הגבולות הטריטוריאליים של אוקראינה לאחר המלחמה וכיצד תישמר עצמאותה. הוא מציג את דרישות רוסיה — העברת שאר הדונבאס, מעמד ניטרלי לאוקראינה והחזרת נאט"ו למצבה באמצע שנות ה־1990 — לצד העמדה של זלנסקי, לפיה הוא מוכן לדון בשאלות טריטוריאליות ואף בהבטחות ביטחון לרוסיה, אך רק אם יימתענו צורכי אוקראינה. כל זאת מוצג בהקשר המשא ומתן באבו דאבי, בו נציגי אוקראינה מופעלים בראשות רוסטם אומרוב וצפויים גם למפגשים עם נציגים אירופיים.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

החומר האנגלי מדגיש בעיקר את טענת טראמפ שהמשא ומתן קרוב להסכם, ואילו החומר הגרמני מציג את העניין דרך מסגורת משא ומתן השלום המתוכנן באבו דאבי. במישור הבינלאומי נדגשת הבטחתו של טראמפ לקרבת הסכם, אך המחלוקת על ההוצאות האמריקאיות הקודמות למען אוקראינה מופיעה בפירוט רחב יותר בכיסוי האוקראיני.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים באופן שבו הם מאפיינים את הסכום שהארה"ב העניקה לאוקראינה בתקופת ממשלת ביידן. טראמפ טען שמדובר ב־350 מיליארד דולר במזומן ובנשק, ובה בעוד הוא תיאר מנגנון של מסירת נשק לאירופה עם תשלום מלא לארה"ב. ההבדלים דווקא בניסוח ובדגשים של מסגורת תמיכת ארה"ב, לא בהבחנה між גרסאות שונות של האירועים עצמם.

רקע

רוסיה טוענת לשליטה בשטחים שכבשה במזרח אוקראינה מראשית המלחמה, בשאר הדונבאס שעדיין נמצא בשליטת אוקראינה ובחציפה האנקסיה ב־2014. אוקראינה טוענת שעקרונות השטח שלה, המעוגנים בחוקה, עומדים במקום ולרוסיה אין זכות בשטחים הכובשים. בנוסף, בניס המלחמה רוסיה תקפה את אוקראינה שוב באמצעות רחפנים, וכמה אנשים נפגעו בקרמנצוק ובאודסה; באודסה ככל הנראה הותקפו רשתות חשמל ותשתיות אנרגיה.