פורסם: · עודכן:

פוטין הציע פסגה משולשת עם טראמפ ושי ג'ינפינג לדון בסיום המלחמה באוקראינה על תנאים שייטיבו עם רוסיה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע פסגה משולשת עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, שתדון בסיום המלחמה באוקראינה על תנאים שייטיבו עם רוסיה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אישר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ב-18 באוקטובר כי הדיונים מתנהלים, אך הדגיש כי אין עדיין הבנה ברורה לגבי הפגישה או סדר היום שלה. גורם בכיר אמריקני אמר לעיתון כי טראמפ טרם אישר השתתפותו אך עשוי להיות פתוח לרעיון.

עיקרי הדברים

  • פוטין העלה את הרעיון לפסגה משולשת בשיחת טלפון עם טראמפ ב-9 באוקטובר, לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל".
  • דובר הקרמלין פסקוב אישר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ב-18 באוקטובר כי הדיונים מתנהלים, אך הגדיר את הפגישה כ"היפותטית" ללא סדר יום ברור.
  • גורם אמריקני בכיר אמר לעיתון כי טראמפ טרם הסכים להשתתף אך עשוי להיות פתוח לרעיון, נוכח רצונו לקיים את הבטחתו מהקמפיין לסיים את המלחמה.
  • הקרמלין הציע לקיים את הדיאלוג המשולשת בשולי ועידת ה-APEC המתוכננת ל-18–19 בנובמבר בשנג'ן, סין.
  • גורמים רוסיים העבירו את הרעיון לבייג'ינג בערוצים דיפלומטיים, והצד הסיני הביע נכונות שלא להתנגד אם טראמפ יצטרף.
  • באותה שיחת טלפון ב-9 באוקטובר הושגה הסכמה שבה ארה"ב תרכוש סולר רוסי ותקדם את מכירתו בשוק העולמי.
  • הפסגה המוצעת, ללא השתתפות נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מתוארת בעיתון כחסרת תקדים וככזו שצפויה לעורר חשש בבירות אירופה.

למה זה חשוב

פסגה משולשת בין רוסיה, ארה"ב וסין — ללא אוקראינה וללא בעלות בריתה האירופיות — הייתה אירוע דיפלומטי חסר תקדים שעשוי לעצב מחדש את התגובה העולמית למלחמה. ההצעה ממסגרת את הסכסוך כנושא שיוכרע בין מעצמות גדולות, תוך עקיפת קייב ובעלות בריתה. העובדה שהרעיון עלה באותה שיחה שבה הוסכם על רכישת סולר רוסי מצביעה על התקרבות אמריקנית-רוסית רחבה יותר, המשפיעה על סנקציות ומדיניות אנרגיה. התגובה הסינית — נכונות שלא להתנגד אם טראמפ יצטרף — מאותתת על נכונות בייג'ינג לאמץ תפקיד מתווך גלוי יותר בזירה הבינלאומית.

מה קרה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע לקיים פסגה משולשת עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, שתדון בסיום המלחמה באוקראינה על תנאים שייטיבו עם רוסיה. לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שציטט קצין מודיעין רוסי לשעבר, פוטין העלה את הרעיון לראשונה בשיחת טלפון עם טראמפ ב-9 באוקטובר.

ב-18 באוקטובר אישר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב בראיון לעיתון כי הדיונים מתנהלים, אך הדגיש כי אין עדיין הבנה ברורה לגבי הפגישה או סדר היום שלה. לדבריו, כל שלושת הצדדים מכירים באפשרות ההיפותטית לקיים מפגש שכזה.

גורם בכיר אמריקני אמר לעיתון כי טראמפ טרם הסכים להשתתף בפסגה, אך עשוי להיות פתוח לרעיון, נוכח רצונו לקיים את הבטחתו מהקמפיין לסיים את המלחמה. הקרמלין הציע לקיים את הדיאלוג בשולי ועידת ה-APEC המתוכננת ל-18–19 בנובמבר בשנג'ן שבדרום סין. גורמים רוסיים העבירו את הרעיון לבייג'ינג בערוצים דיפלומטיים, והצד הסיני הביע נכונות שלא להתנגד אם טראמפ יחליט להצטרף.

הבית הלבן סירב להגיב לדיווח, ושגרירות סין בוושינגטון לא השיבה לבקשת תגובה. באותה שיחת טלפון ב-9 באוקטובר הושגה גם הסכמה שלפיה ארה"ב תרכוש סולר רוסי ותקדם את מכירתו בשוק העולמי; טראמפ הסביר כי לא רצה "לדחוק את רוסיה מהמשא ומתן", והאשים את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בכך שאינו רוצה לסיים את המלחמה.

"וול סטריט ג'ורנל" תיאר את הפסגה המוצעת — ללא השתתפות זלנסקי — כחסרת תקדים וככזו שצפויה לעורר חשש בבירות אירופה. קצין המודיעין הרוסי לשעבר צוטט כמתאר את שאיפותיו של פוטין לפסגה כ"שאיפות רחבות, אף כי בלתי מציאותיות", בדמותה של פסגת יאלטה שנייה שתחלק את העולם לאזורי השפעה. אנליסטים שצוטטו בעיתון אמרו כי דיאלוג משולש על אדמה סינית יהיה צעד משמעותי עבור שי במאמציו לחזק את מעמד סין כמתווכת דיפלומטית משפיעה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

רוב המקורות האוקראיניים פתחו בכך שפוטין הוא היוזם של ההצעה, לעיתים קרובות תוך שימוש בתיאורים כגון "היפותטית" בעת ציטוט פסקוב, והדגישו כי מטרת הפסגה היא לדון בסיום המלחמה "על תנאים שייטיבו עם רוסיה". כמה כלי תקשורת אוקראיניים שילבו את ההצעה בהקשר של ההתקרבות הרוסית-אמריקנית האחרונה — לרבות עסקת הסולר מאותה שיחה ב-9 באוקטובר — והציגו אותה לצד נכונותו של זלנסקי לקיים שיחות משולשות. כותרת באחד הכלים השתמשה בביטוי "שאיפות בלתי מציאותיות", המשקף ספקנות כלפי ההצעה. הסיקור האוקראיני נטה להדגיש את היעדרות זלנסקי מהפורמט המוצע ואת החשש שהדבר אמור לעורר בבירות אירופה.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

מקור בינלאומי יחיד — "אל-ג'זירה" בערבית — דיווח על ההצעה בצורה ישירה כפוטין המציע פסגה משולשת לדון בסיום המלחמה, ללא המסגור הנרחב הקשור להקשר האוקראיני שהופיע בתקשורת האוקראינית. הסיקור הבינלאומי לא הציג בחזית את נכונותו המוצהרת של זלנסקי לשיחות משולשות ולא את המתח הרחב יותר בין אוקראינה לארה"ב — ביקורת טראמפ כלפי זלנסקי והאשמות זלנסקי כלפי טראמפ בדבר עיכוב משלוחי פטריוט — שהופיעו אצל המקורות האוקראיניים.

במה הדיווחים שונים

פסקוב תיאר את האפשרות לפגישה בין פוטין לטראמפ לבין שי כ"היפותטית", ללא הבנה ברורה של סדר היום, ואילו הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" הציג אותה כהצעה מהותית של פוטין שהועלתה במהלך שיחת הטלפון ב-9 באוקטובר, כשהקרמלין פועל באופן יזום להציע את שולי פסגת ה-APEC כמקום מפגש ולבחון את עמדת בייג'ינג.

רקע

ההצעה הועלתה על ידי פוטין בשיחת טלפון עם טראמפ ב-9 באוקטובר, כפי שדיווח "וול סטריט ג'ורנל" בציטוט קצין מודיעין רוסי לשעבר. באותה שיחה הוסכם שארה"ב תרכוש סולר רוסי ותקדם את מכירתו בשוק העולמי; טראמפ אמר כי לא רצה "לדחוק אותה מהמשא ומתן". דובר הקרמלין פסקוב אישר את הדיונים בראיון לעיתון ב-18 באוקטובר, אך הדגיש כי אין עדיין הבנה ברורה של הפגישה או סדר יומה. גורם אמריקני בכיר אמר לעיתון כי טראמפ טרם הסכים להשתתף אך עשוי להיות פתוח לרעיון. גורמים רוסיים העבירו את הרעיון לבייג'ינג בערוצים דיפלומטיים, והצד הסיני הביע נכונות שלא להתנגד אם טראמפ יצטרף. הבית הלבן סירב להגיב, ושגרירות סין בוושינגטון לא השיבה לבקשת תגובה. בתחילת ספטמבר אמר יועצו של פוטין, יורי אושקוב, כי מנהיגי ארה"ב, רוסיה וסין עשויים להיפגש בוועידת ה-APEC ב-18–19 בנובמבר בשנג'ן. בספטמבר 2026 הזמין ממשל טראמפ את פוטין לוועידת ה-G20 המתוכננת ל-14–15 בדצמבר 2026 במיאמי; הקרמלין אישר כי רוסיה תשתתף בעבודת ה-G20 אך מסר שלא התקבלה החלטה לגבי השתתפותו האישית של פוטין. פוטין לא השתתף באופן אישי בוועידות G20 מאז 2019; מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא ב-2022 יוצגה המשלחת הרוסית בפורומים אלה, בין היתר, על ידי שר החוץ סרגיי לברוב. הנשיא זלנסקי הביע נכונות לפגוש את פוטין במסגרת ה-G20 במיאמי, ולאחר פגישתו עם טראמפ בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ב-22 בספטמבר חזר על נכונותו, והציע שטראמפ עצמו יוכל לארגן פגישה משולשת לקירוב השלום. ב-23 בספטמבר אמר פסקוב כי פוטין כביכול מוכן לפגוש את טראמפ ואת זלנסקי, אך רק בכפוף ל"תנאים מוקדמים" בלתי מוגדרים מצד רוסיה.