ספינת גרעין אוקראינית הותקפה בים השחור סמוך לרומניה; שני אנשי צוות נהרגו
ב-5 באוקטובר פרצה שריפה בספינת המטען Royad Mammadov, שהובילה גרעין מנמל איזמאיל האוקראיני לאיטליה, סמוך לחוף הרומני בים השחור. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי שני כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים פגעו בספינה במים ניטרליים. שניים מ-13 אנשי הצוות, אזרחי אזרבייג'ן והודו, נהרגו, ואחד עדיין נעדר. אחד עשר חולצו בידי כוחות החילוץ הרומניים. רוסיה לא התייחסה רשמית לאירוע.
עיקרי הדברים
- הספינה Royad Mammadov, שהפליגה בדגל סנט קיטס ונוויס, יצאה מאיזמאיל לרוונה שבאיטליה ונשאה גרעין (תירס/כוסמת לפי זלנסקי).
- הספינה הופעלה בידי חברת Spring Marine הטורקית מאיסטנבול; הצוות כלל אזרחי אזרבייג'ן והודו.
- זלנסקי: שני כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים פגעו בספינה במים ניטרליים; הקברניט נהרג.
- שריפה פרצה בספינה, שלאחר מכן טבעה, במרחק של כ-20 עד 30 מייל ימי מהחוף הרומני וכ-9 מייל ימי מפלטפורמת הגז Pescăruș של OMV Petrom.
- אות מצוקה התקבל במרכז תיאום החילוץ הימי ברומניה בשעה 10:37 ב-5 באוקטובר; סירות החילוץ SAR Apollo, SAR Ares, SAR Artemis, יחידת חוף משמר ומסוק של המשרד לביטחון פנים השתתפו במבצע.
- משרד הפנים הרומני מסר כי 11 מאנשי הצוות חולצו ושניים נהרגו; לפי הדיווח הראשוני של זלנסקי, הקברניט נהרג וגורלו של אדם נוסף נבדק.
- רוסיה לא הגיבה רשמית לתקיפת הספינה הספציפית; משרד ההגנה הרוסי אמר כי תקף שתי ספינות מטען אחרות.
- טורקיה פנתה בדחיפות לעמיתים אוקראינים, אזרבייג'נים והודים לבירור נסיבות מות הקברניט וחילוץ הצוות.
למה זה חשוב
התקיפה בספינת מטען אזרחית הנושאת גרעין אוקראיני בים השחור, שגרמה למותם של אנשי צוות מאזרבייג'ן והודו, מעמיקה את החששות מפני פגיעה בשיט המסחרי במסדרון הגרעין של הים השחור. אוקראינה מייחסת את המתקפה לכלי טיס בלתי מאוישים רוסיים, מה שמדרדר עוד יותר את המצב הביטחוני באזור. האירוע התרחש סמוך לפלטפורמת גז רומנית המופעלת על ידי OMV Petrom ומחוץ למים הטריטוריאליים של רומניה, ומעורב בכך גם את רומניה הגובלת בנאט"ו וגם את האיחוד האירופי. הוא מסבך את המאמצים המתמשכים של טורקיה והאו"ם לחדש הסכם הפסקת אש ליצוא גרעין בים השחור, ומתרחש על רקע התקפות רוסיות מתמשכות על נמלים אוקראיניים וכלי שיט אזרחיים מאז יולי.
מה קרה
ב-5 באוקטובר, בשעה 10:37 לפי שעון מקומי, התקבל אות מצוקה במרכז תיאום החילוץ הימי של רומניה מהספינה Royad Mammadov, שהפליגה בדגל סנט קיטס ונוויס. הספינה יצאה מנמל איזמאיל שבאוקראינה ב-18 בספטמבר והייתה בדרכה לרוונה שבאיטליה, שם תוכננה להגיע ב-12 באוקטובר. הספינה הופעלה בידי חברת Spring Marine הטורקית מאיסטנבול, ועל סיפונה היו 13 אנשי צוות, אזרחי אזרבייג'ן והודו.
לפי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שני כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים פגעו בספינה במים ניטרליים של הים השחור. הספינה עלתה בלהבות ומאוחר יותר טבעה. שלוש סירות חילוץ רומניות - SAR Apollo, SAR Ares ו-SAR Artemis - יחד עם יחידת חוף משמר ומסוק של המשרד הרומני לביטחון פנים, נשלחו לזירה. המסוק פינה את הפצועים לטיפול רפואי דחוף.
משרד הפנים הרומני מסר מאוחר יותר כי 11 אנשי צוות חולצו, אחד מהם פצוע, ושניים נהרגו. לפי הצהרתו הראשונית של זלנסקי, הקברניט נהרג וגורלו של אדם נוסף היה בבדיקה. דיווחים מוקדמים יותר של הרשויות הרומניות ציינו כי 13 אנשי צוות נעדרו והקברניט נפצע.
האירוע התרחש במרחק שמשתנה בין 9 ל-30 מייל ימי מהחוף הרומני, סמוך לפלטפורמת הגז Pescăruș (פלטפורמה 7) המופעלת על ידי OMV Petrom בים השחור. רוסיה לא הגיבה רשמית לתקיפת הספינה הספציפית; משרד ההגנה הרוסי אמר כי תקף שתי ספינות מטען אחרות. הרשויות הרומניות לא קבעו רשמית את סיבת השריפה בעת הדיווח.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית מציגה את התקיפה במסגרת מסע רוסי מתמשך נגד נמלים אוקראיניים ושיט גרעין מאז יולי. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ייחס את המתקפה ישירות לרוסיה, תיאר אותה כמעשה "טרור" מכוון נגד ספינה אזרחית טורקית הנושאת גרעין אוקראיני, וקרא להפעיל לחץ בינלאומי לשיקום ביטחון המזון העולמי. הדיווחים מדגישים את מוצא המטען האוקראיני (איזמאיל) והרכב הצוות הבינלאומי (אזרחי אזרבייג'ן והודו), ומציינים כי אוקראינה הציעה בעבר צעדי הפחתת מתיחות שרוסיה דחתה.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
כלי תקשורת רומניים ובינלאומיים (כגון Ziua de Constanța, BBC ו-APA) הובילו בדיווח על מבצע החילוץ, מיקום הספינה סמוך לפלטפורמת Pescăruș ונתוני נפגעים וחילוץ, בעוד שבדרך כלל לא ייחסו את ההתקפה לרוסיה בשמה. הדיווח הבינלאומי באנגלית הציג את ייחוס זלנסקי לרוסיה לצד טענת משרד ההגנה הרוסי כי תקף שתי ספינות מטען, והציג את הייחוס כשנוי במחלוקת. הכיסוי גם הדגיש את ההשלכות הדיפלומטיות, כולל פניותיה הדחופות של טורקיה לעמיתים אוקראינים, אזרבייג'נים והודים, ואת מאמצי טורקיה והאו"ם המתמשכים לנהל משא ומתן על הפסקת אש ליצוא גרעין בים השחור. חלק מהמקורות הבינלאומיים הדגישו את הקרבה לתשתית הגז הרומנית ולמים הגובלים בנאט"ו כדאגת ביטחון נפרדת.
במה הדיווחים שונים
מספר ההרוגים: משרד הפנים הרומני דיווח על שני הרוגים, בעוד שהצהרתו הראשונית של זלנסקי אמרה כי הקברניט נהרג וגורלו של אדם נוסף היה בבדיקה. מספר כלי הטיס הבלתי מאוישים: זלנסקי אמר כי שניים, אך הנתון לא אומת באופן עצמאי על ידי רוסיה או רומניה. מרחק הספינה מהחוף הרומני נע בין כ-20 מייל ימי (סוכנות החילוץ הרומנית / Ziua de Constanța) לבין כ-30 מייל ימי דרומית ל-Sfântu Gheorghe (משרד הפנים הרומני) לבין כ-9 מייל ימי דרומית-מזרחית לפלטפורמת Pescăruș (חוף משמר רומני). תיאור המטען: כלי תקשורת רומניים ואירופיים תיארו את המטען באופן כללי כ"גרעין", בעוד שזלנסקי פירט כי מדובר בתירס. גורל הספינה: רשות הים הרומנית תיארה את הספינה כעלת בלהבות, מקורות Ziua de Constanța דיווחו כי טבעה, וזלנסקי הציג את האירוע כפגיעת כלי טיס בלתי מאויש; רוסיה לא התייחסה רשמית לספינה הספציפית בעת הדיווח, אם כי משרד ההגנה הרוסי אמר כי תקף שתי ספינות מטען. מספר האנשים שחולצו תחילה מהמים: מקורות Ziua de Constanța דיווחו על 10 מלחים שחולצו תחילה, בעוד שהנתון הרשמי הרומני המאוחר יותר היה 11 חולצו.
רקע
מאז יולי רוסיה מגבירה, לפי דיווחים, תקיפות על נמלים אוקראיניים ושיט אזרחי בים השחור. ביולי לבדו תיעדה אוקראינה 35 תקיפות על כלי שיט בנמלים, 22 תקיפות על כלי שיט בים ו-67 מכות על תשתיות נמל. ב-3 באוקטובר תקפה רוסיה כלי שיט אזרחי תחת דגל ליבריה בנמל במחוז אודסה, והרגה מלח-מנועאי. באוגוסט העלתה רומניה מטוסי F-16 להשמיד כלי טיס ימי בלתי מאויש שזוהה סמוך לפלטפורמת פרויקט הגז Neptun Deep. באוגוסט הציעה אוקראינה באמצעות צד שלישי כי רוסיה תפסיק תקיפות על עצמים אזרחיים בים השחור, אך מוסקבה דחתה את ההצעה; טורקיה הכינה תוכנית למעבר גרעין בטוח דרך הים ודנה בה עם אוקראינה ורוסיה. שר החקלאות האוקראיני טאראס ויסוצקי העריך את ההפסדים מסגירת הנמלים בלפחות 8 מיליארד דולר לתקופה יוני 2026 עד יוני 2027.