בית המשפט בלבוב גזר על ויאצ'סלב זינצ'נקו מאסר עולם על רצח הבלשנית אירינה פריון
בית משפט המחוזי שבצ'נקיבסקי בלבוב גזר ב-1 באוקטובר על ויאצ'סלב זינצ'נקו מאסר עולם על רצח הבלשנית ולשעבר חברת הפרלמנט אירינה פריון, שנורתה ליד ביתה בלבוב ביולי 2024. בנוסף לעונש, חויב זינצ'נקו לשלם 5 מיליון גריבנה כפיצויים לבתה של פריון. גזר הדין טרם הפך לסופי וניתן לערער עליו תוך 30 יום.
עיקרי הדברים
- ב-1 באוקטובר גזר בית משפט המחוזי שבצ'נקיבסקי בלבוב על ויאצ'סלב זינצ'נקו מאסר עולם על רצח הבלשנית אירינה פריון.
- זינצ'נקו הורשע ברצח מתוכנן ממניע של אי-סובלנות לאומית ובהחזקה בלתי חוקית של נשק, לפי סעיפים 115(2) ו-263(1) לחוק העונשין האוקראיני.
- ההרכב כלל את השופטים פטרו נבויט (יושב ראש), אולכסנדר באייב ופאבלו אדר; את התביעה ייצגו התובעים דמיטרו פטליובני ואולנה דניליב.
- השופטים פסקו פיצויים של 5 מיליון גריבנה (מתוך 15 מיליון שנדרשו) לבתה של פריון, סופיה אוסובה; גזר הדין טרם סופי וניתן לערער תוך 30 יום בבית המשפט לערעורים בלבוב.
- זינצ'נקו הכחיש את האשמה לאורך כל המשפט, סירב להעיד ארבע פעמים, סירב להשתתף בטיעונים לסיום וויתר על זכותו למילה אחרונה; סנגוריתו כינתה את התיק "מזויף" ודרשה פסילת שופטים.
- ב-19 ביולי 2024, סמוך לשעה 19:30, ירה זינצ'נקו בפריון בראשה ממרחק של כשני מטרים ליד ביתה ברחוב מסריק בלבוב; היא מתה באותו לילה בבית החולים בגיל 60. זינצ'נקו, אז בן 18 מדניפרו, נעצר ב-25 ביולי 2024.
למה זה חשוב
גזר הדין חותם משפט בולט סביב רצח של חברת פרלמנט לשעבר ודמות ציבורית שנויה במחלוקת, שהייתה ידועה בפעילותה הנלהבת להגנת השפה האוקראינית. ממצאי בית המשפט בדבר מניע של אי-סובלנות לאומית, יחד עם הדגשת התביעה את קשריו של החשוד לקבוצות קיצוניות המקושרות לרוסיה, מעלים את המשמעות הפוליטית של התיק. עונש מאסר העולם — העונש המרבי בחוק האוקראיני — משקף את החומרה שבה רואה המערכת רצח פוליטי. התיק גם האיר את סוגיית ההקצנה המקוונת, את תפקידן של קבוצות מסנג'ר המקדמות אלימות, ואת התכנון המדוקדק שקדם למתקפה.
מה קרה
ב-1 באוקטובר גזר בית המשפט המחוזי שבצ'נקיבסקי בלבוב על ויאצ'סלב זינצ'נקו מאסר עולם וכן פיצויים של 5 מיליון גריבנה לטובת בתה של הקורבן, סופיה אוסובה, בגין רצח אירינה פריון. ההרכב, בראשות השופט פטרו נבויט, קבע כי זינצ'נקו רצח את פריון ביולי 2024 ממניע של אי-סובלנות לאומית תוך כדי ביצוע תפקידה הציבורי, וכן עבר על החוק בהחזקת נשק. בערב 19 ביולי 2024, סמוך לשעה 19:30, ירה זינצ'נקו בפריון בראשה ממרחק של כשני מטרים ליד ביתה ברחוב מסריק בלבוב; היא מתה באותו לילה בבית החולים. זינצ'נקו, צעיר בן 18 מדניפרו בעת הרצח, נעצר בדניפרו ב-25 ביולי 2024. במהלך המשפט הוא הכחיש את האשמה, סירב להעיד ארבע פעמים, סירב להשתתף בטיעונים לסיום וויתר על זכותו למילה אחרונה. סנגוריתו כינתה את התיק "מזויף" ודרשה פסילת שופטים. דיוני הסיום ארכו כחמישה חודשים, התקיימו למעלה מ-80 ישיבות בית משפט ותיק ההוכחות כלל 30 כרכים. גזר הדין, שהוכרז במשך כחמש שעות תחת אבטחה מוגברת, טרם הפך לסופי וניתן לערער עליו תוך 30 יום בבית המשפט המחוזי לערעורים בלבוב.
במה הדיווחים שונים
רוב המקורות מתארכים את הכרזת גזר הדין ל-1 באוקטובר ללא ציון שנה, בעוד שאירועי התיק מתוארכים לשנים 2024–2025. מקור אחד מציין את התאריך כ-1 באוקטובר 2026, ואילו מקור אחר מציין אותו כ-1 באוקטובר 2025; שניהם חורגים מהמסגרת הרובה. סוגיה זו של תארוך אינה משפיעה על עצם ההרשעה או על גזר הדין, אך מצביעה על אי-דיוק במקורות בודדים.
רקע
אירינה פריון, בלשנית ולשעבר חברת הפרלמנט מהכנסת השביעית של הראדה העליונה, נורתה ליד ביתה ברחוב מסריק בלבוב בערב 19 ביולי 2024 ומתה באותו לילה בבית החולים בגיל 60. החשוד, בן 18 מדניפרו, נעצר ב-25 ביולי 2024, ובדצמבר 2024 שונתה סעיפי ההאשמה לכלול מניע של אי-סובלנות לאומית ועבירת נשק. המשפט הענייני החל בפברואר 2025, ודיוני הסיום ארכו כחמישה חודשים עם למעלה מ-80 ישיבות ו-30 כרכי תיק. הרכב השופטים פרש להתייעצות ב-17 בספטמבר לפני הכרזת גזר הדין ב-1 באוקטובר. משרד הפנים בחן מספר מניעים אפשריים, בהם פעילותה הציבורית והפוליטית של פריון, סכסוך אישי, רצח מתוכנן בשכר ואפשרות ל-"עקבות רוסיות"; החוקרים התייחסו ליורה כמבצע המעשה, אך לא שללו מעורבות של אחרים בתכנון. הנאשם הכחיש את אשמתו, ויתר על מילה אחרונה, וסנגוריתו כינתה את התיק "מזויף" ודרשה פסילת שופטים.