בית משפט בלבוב גזר מאסר עולם על רוצחה של אירינה פריון, מבקרת השפה האוקראינית

למה זה חשוב

הרשעית מסיימת תיק פלילי רגיש פוליטית סביב רצח של דמות ציבורית שנויה במחלוקת בלבוב, שאישיותה עוררה מחלוקת חריפה בשל התבטאויותיה בנושא השפה האוקראינית. ההצהרה הרשמית שלא נמצאו מזמינים או שותפים נותנת מענה ישיר לספקולציות ציבוריות חוזרות ונשנות אפשריים מאחורי המעשה. היקף החקירה — 92 בדיקות מומחים, יותר מ-1,500 עדויות ומאות מצלמות אבטחה — מדגיש את המאמץ לייחס את הפשע לגורם יחיד. ממצאי החקירה על פעילותו של הנאשם בקבוצות קיצוניות רוסיות והיעדר החרטה שהביע מהווים חלק מרכזי בנרטיב המניע שהציגה התביעה.

מה קרה

ב-1 באוקטובר 2026 הכריז בית המשפט המחוזי שבצ'נקיבסקי בלבוב על פסק הדין נגד ויאצ'סלב זינצ'נקו והרשיעו ברצח אירינה פריון מתוך מניע של אי-סובלנות לאומית, וכן בהחזקה לא חוקית של נשק חם. השופט פטרו נבויט אמר כי אשמתו הוכחה במלואה; הנאשם לא הודה באשמה וויתר על זכותו למשפט אחרון. בנוסף למאסר עולם, חויב זינצ'נקו לשלם לבתה של פריון, סופיה אוסובה, 5 מיליון גריבנה פיצויים על נזק מוסרי, מתוך 15 מיליון שתבעה. ההגנה הודיעה כי תגיש ערעור תוך 30 יום.

למחרת, ב-2 באוקטובר 2026, מסר סגן ראש המשטרה הלאומית של אוקראינה אנדריי נייביטוב במהלך מרתון החדשות המאוחד כי לא אותרו מזמינים, שותפים או מסייעים בתיק. לדבריו, בית המשפט קבע שזינצ'נקו פעל מיוזמתו מתוך אמונות אישיות, כולל שנאה כלפי הפעילות הציבורית של פריון. החקירה, שנמשכה שנתיים בשיתוף המשטרה הלאומית, הפרקליטות ושירות הביטחון של אוקראינה (SBU), כללה 92 בדיקות מומחים, יותר מ-1,500 אנשים שנחקרו, ועשרות ג'יגה-בייט של חומר וידאו ממצלמות אבטחה.

אירינה פריון, בלשנית שנודעה בהתבטאויות שנויות במחלוקת על השפה האוקראינית, נורתה בראשה ב-19 ביולי 2024 בחצר ביתה ברחוב מאסאריק בלבוב ומתה בבית החולים שעות אחר כך. זינצ'נקו, שהיה בן 20 בעת פסק הדין, נעצר בדניפרו ב-25 ביולי 2024, ולמחרת נעצר ללא אפשרות לערבותה. החקירה גילתה שהוא עקב אחר פריון החל מאפריל-מאי 2024, העביר קובץ PDF עם מידע אישי עליה ב-6 במרץ 2024, עבר ללבוב ב-9 ביולי 2024, רכש אקדח מוסב 'Stalker 2906' תמורת 4,000 גריבנה ממוכר בכינוי 'רובין הוד', וישב שעות על ספסל ליד ביתה בין ה-10 ל-18 ביולי 2024 כדי לעקוב אחריה. החוקרים מצאו גם ראיות לתקשורת שלו בקבוצות טלגרם רוסיות קיצוניות, רשימות בהן כינה עצמו 'התברואן של החברה הזו', ופתקים המצביעים על היעדר חרטה. הנשק עצמו לא נמצא; בזירת הרצח אותר רק תרמיל של תחמושת בקוטר 9x18 מ"מ.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

הסיקור האוקראיני מתמקד בתדרוך של המשטרה הלאומית ומציג את פסק הדין כסגירה מלאה של התיק, תוך הדגשה שזינצ'נקו פעל לבדו מתוך שנאה אישית. מספר כלי תקשורת אוקראיניים מציינים את הפיצוי שנפסק לבתה של פריון ואת כוונתה להעביר את הכספים לצרכי חטיבת 'רוביז'', שבה שירת בעלה ואסיל אוסובה, מה שמקשר את התיק לשירות הצבאי בזמן המלחמה. הדיווח האוקראיני מקדיש מקום נרחב לראיות בדבר המניע, כולל פעילותו של הנאשם בקבוצות טלגרם רוסיות קיצוניות והרשימות שבהן כינה עצמו 'תברואן של החברה הזו'.

במה הדיווחים שונים

מקורות אוקראיניים חלוקים בשאלת מספר הבדיקות שבוצעו במהלך החקירה: הצהרות רשמיות מצטטות 92 בדיקות, בעוד שכתבה מפורטת יותר על התיק מדווחת על יותר מ-60 בלבד. בנוסף, קיים שוני בניסוח המסקנה שלא נמצאו שותפים: כלי תקשורת אוקראיני אחד מציג את הממצא כ'אין ראיות' שזינצ'נקו רצח את פריון בהזמנה או שהיו לו שותפים, בעוד הצהרת סגן ראש המשטרה וכלי תקשורת נוספים מנסחים זאת באופן רחב יותר — שלא אותרו מזמינים, שותפים או מסייעים.

רקע

אירינה פריון, בלשנית שנודעה בהתבטאויותיה השנויות במחלוקת בנושא השפה האוקראינית, נורתה בראשה ב-19 ביולי 2024 בחצר ביתה ברחוב מאסאריק בלבוב ומתה בבית החולים שעות מאוחר יותר. ויאצ'סלב זינצ'נקו, שהיה בן 20 בעת פסק הדין, נעצר בדניפרו ב-25 ביולי 2024 ולמחרת נכלא ללא אפשרות לערבותה; הוא לא הודה באשמה וויתר על זכותו למשפט אחרון. החקירה, שנמשכה שנתיים, נוהלה על ידי המשטרה הלאומית, הפרקליטות ושירות הביטחון של אוקראינה (SBU), שחשפו את תנועותיו של זינצ'נקו, רכישת אקדח מוסב 'Stalker 2906', ופעילותו המקוונת נגד פריון לפחות ממרץ 2024. בתה של פריון, סופיה אוסובה, שבעלה ואסיל אוסובה שירת בחטיבת רוביז', תבעה 15 מיליון גריבנה פיצויים על נזק מוסרי; בית המשפט פסק 5 מיליון.