מזכ"ל נאט"ו רוטה: הסוללת התקפות ההיברידיות הרוסיות נכשלה, הברית תגביר את התמיכה באוקראינה
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר ב-29 בספטמבר כי חדירות הרחפנים החוזרות ונשנות לשטח הברית מעידות על "התפתחות באופי האיום". הוא הצהיר שלנאט"ו יש את כל אפשרויות התגובה הנדרשות, כשחלקן גלויות וחלקן חשאיות, וכי התגובה הטובה ביותר לפעולות רוסיה ב"אזור האפור" היא חיזוק התמיכה באוקראינה, לא החלשתה. רוטה קרא לבעלות הברית להישאר רגועות, להמשיך להשקיע בהגנה ולהגביר את שיתוף המודיעין.
עיקרי הדברים
- רוטה אמר ב-29 בספטמבר כי חדירות רחפנים חוזרות לשטח הברית מעידות על "התפתחות באופי האיום"
- לנאט"ו יש את כל אפשרויות התגובה הנדרשות, כשחלקן גלויות וחלקן חשאיות, ולא תמיד סימטריות
- רוטה הגדיר את האיום כטקטיקות "אזור אפור" – רחפנים, חבלה ומתקפות סייבר – וטען שהמונח "היברידי" מרגיש "רך מדי ותמים"
- כדוגמה לתגובה סימטרית הוזכרה מבצע בלטיק סנטרי, שהושק לאחר חיתוך כבל תת-ימי בין פינלנד לאסטוניה בסוף 2025
- כדוגמה לתגובה א-סימטרית הוזכרו פעולות שוודיה, בריטניה, בלגיה וצרפת נגד "צי הצללים" הרוסי
- הוא טען כי מנהיג הקרמלין כבר "הקריב עד 1.2 מיליון" מאנשי הצבא שלו במלחמה "בלתי-מוצדקת לחלוטין"
- רוטה דחה את האיומים הגרעיניים הרוסיים נגד מדינות הבלטיות ואמר: "פוטין יודע שהוא לעולם לא יוכל לנצח את נאט"ו"
למה זה חשוב
ראש נאט"ו מגדיר רשמית את גל תקריות הרחפנים וההיברידיות לאורך הגבול המזרחי של הברית כאיום איכותי חדש, הדורש שילוב של תגובות צבאיות ואזרחיות. הוא קושר במפורש בין התגובה למתקפות אלה לבין המשך התמיכה בקייב – מסר אסטרטגי שמציב את סיוע לאוקראינה כתשובה המרכזית לפעולות רוסיה ב"אזור האפור". רוטה גם מאשר שלברית יש את כל הכלים להגיב, אך משאיר עמימות לגבי מתי וכיצד תופעל התגובה, ובמקביל דוחה את האיומים הגרעיניים של מוסקבה כלא-אמינים – שילוב שמעביר מסר של הרתעה לצד שקטות.
מה קרה
ב-29 בספטמבר 2026 קיים מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת ליטא מינדאוגאס סינקביצ'יוס. רוטה אמר שחדרי רחפנים חוזרות לשטח הברית מעידות על "התפתחות באופי האיום" ושנאט"ו מחזקת את מערך ההגנה האווירית והגנת הטילים המשולבת שלה ומתאימה את מדיניות הרחפנים שלה. הוא הצהיר שלברית יש את כל אפשרויות התגובה הנדרשות למתקפות היברידיות, כשחלקן גלויות וחלקן חשאיות, ושלא תמיד ייענה בצורה סימטרית. רוטה תיאר את הפעולות הרוסיות כטקטיקות של "אזור אפור" הכוללות רחפנים, חבלה ומתקפות סייבר, ואמר שהמונח "היברידי" נשמע "רך ותמים מדי". הוא הביא כדוגמה לתגובה סימטרית את מבצע בלטיק סנטרי, שהושק לאחר חיתוך כבל תת-ימי בין פינלנד לאסטוניה בסוף 2025, וכדוגמה לתגובה א-סימטרית את פעולותיהן של שוודיה, בריטניה, בלגיה וצרפת נגד "צי הצללים" הרוסי. לדבריו, מנהיג הקרמלין כבר "הקריב עד 1.2 מיליון" מאנשי הצבא שלו במלחמה "בלתי-מוצדקת לחלוטין". הוא קרא לבעלות הברית להישאר רגועות, להמשיך להשקיע בהגנה ולהגביר את שיתוף המודיעין, ואמר שהתגובה הטובה ביותר לפעולות רוסיה באזור האפור היא לחזק, לא להחליש, את התמיכה באוקראינה. במקביל, מפקד הכוחות המשולבים של נאט"ו באירופה, אלכסוס גרינקביץ', אמר שבעלות הברית הגבירו את שיתוף המודיעין בעקבות גל החבלות והתקריות המיוחס למוסקבה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הסיקור בכלי תקשורת אוקראיניים מציג את הצהרותיו של רוטה לצד רצף של תקריות ביטחוניות שנוגעות ישירות לברית: הפלת הרחפן בשטח ליטא, זיהוי מטרה אווירית ליד שטח רומניה, שברי מטר שנמצאו במחוז בראילה, והרחפן שנפל ליד מעבר הגבול דורוהוסק בפולין. במסגרת זו מציגים המקורות האוקראיניים את הציטוט המרכזי שלפיו "התגובה הטובה ביותר לפעולות רוסיה באזור האפור היא לחזק את התמיכה באוקראינה" כלב לב המסר של רוטה, ומדגישים את שורת ההודעות של נאט"ו שלפיהן הברית תעשה "יותר, לא פחות" למען קייב. כמה כותרות אוקראיניות בולטות במיוחד את דחיית האיומים הגרעיניים הרוסיים על מדינות הבלטיות על ידי רוטה ("פוטין לעולם לא יוכל לנצח את נאט"ו"), ומציגות את ייחוס הצתת מפעל מילרם רובוטיקס באסטוניה לרוסיה ואת תקריות הרחפנים לאורך הגבול הפולני כחלק ממסע רוסי רחב נגד מדינות נאט"ו.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסוכנויות והכלי תקשורת הבינלאומיים, בהם סוכנות הידיעות האזרית APA ורשת אל-ג'זירה הקטארית, בחרו להוביל את הכותרת הפוליטית-אסטטגית – ההצלחה של עמידות נאט"ו מול הניסיון הרוסי לערער את התמיכה בקייב, ולא את התקריות עצמן. הם מדגישים את אזהרות רוטה לשמור על איפוק, את המאפיין החדש של "התפתחות האיום" ואת השילוב שבין תגובות סימטריות לא-סימטריות – המציגים את עמדת הברית כמדודה ולא אוטומטית-מסליםרת. כמו כן מודגש בסיקור הבינלאומי הוויכוח סביב הייחוס הציבורי של תקריות לרוסיה, כולל אישורו של רוטה להחלטת אסטוניה לפרסם קישור למוסקבה – במיוחד לנוכח בחירות מרכזיות הצפויות באירופה בשנת 2027.
במה הדיווחים שונים
1. מיקום מסיבת העיתונאים: חלק מהדיווחים מציבים את האירוע בבריסל, במטה נאט"ו, ואחרים מציבים אותו בווילנה, ליטא, ב-29 בספטמבר. 2. הערכת האיום המיידי מצד רוסיה: רוטה ציין גם שחדרי הרחפנים מעידות על "התפתחות באופי האיום", וגם שנאט"ו אינה עומדת בפני "איום מיידי" מרוסיה, ושהאיומים הגרעיניים נגד הבלטיות אינם אמינים בעיניו. 3. ייחוס הצתת מילרם רובוטיקס בטאלין: שר החוץ האסטוני מרגוס צאחנה ורוטה תמכו פומבית בייחוס לרוסיה, בעוד דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את הטענות וכינה אותן "חסרות בסיס" וחסרות "היגיון". 4. ייחוס הצהרת הרחפן בפולין: דיווח אחד תיאר באופן מבלבל את שר ההגנה הפולני כ"יורשו של שר ההגנה הרוסי שויגו", בעוד שדיווחים אחרים ייחסו את ההצהרה במדויק לשר ההגנה הפולני ולאדיסלב קוסיניאק-קאמיש.
רקע
בלילה 28–29 בספטמבר זיהתה רומניה מטרה אווירית ליד המרחב האווירי שלה והזניקה מטוסי קרב, אך לא דווחה על חדירה לשטחה; משרד ההגנה הרומני קיבל דיווחים על שברי מטר שנפלו במחוז בראילה. כשבועיים לפני הצהרותיו של רוטה, הופל רחפן במרחב האווירי של ליטא על ידי מטוסי נאט"ו, שזוהו כאיטלקיים. אסטוניה ייחסה פומבית את הצתת מפעל ההגנה מילרם רובוטיקס בטאלין בלילה 14–15 באוגוסט לשירותי המודיעין הרוסיים וזימנה את הנציג הדיפלומטי הרוסי; פסקוב הכחיש. בפולין דווח על רחפן שנפל בשטח אוקראינה כשני ק"מ בלבד ממעבר הגבול דורוהוסק, ללא חדירה למרחב הפולני, במהלך תקיפות רוסיות על מערב אוקראינה. בסוף 2025 נחתך כבל תת-ימי בין פינלנד לאסטוניה, מה שהוביל להשקת מבצע בלטיק סנטרי להגנה על תשתיות תת-ימיות קריטיות; שוודיה, בריטניה, בלגיה וצרפת נקטו צעדים נגד "צי הצללים" הרוסי של מכליות נפט. ב-30 בספטמבר אישרה נאט"ו קבלת מסר לא רשמי מרוסיה שבו היא מאשימה את הברית בהסלמה סביב קלינינגרד.