אסטוניה מעבירה את הבריגדה הראשונה לגבול רוסיה ומאמצת דוקטרינת "הגנה אקטיבית"
אסטוניה מעבירה לצמיתות את הבריגדה הראשונה שלה מטפה לייהבי, כ-50 ק"מ מגבול רוסיה, במסגרת אסטרטגיית "הגנה אקטיבית" חדשה שאומצה במאי. במקביל, היא רוכשת מערכות רקטיות ארוכות-טווח מארה"ב ומקוריאה הדרומית שמגיעות עד סנקט פטרבורג, מגדילה את תקציב הביטחון ל-5.4% מהתמ"ג ומקימה בסיס חדש בנרווה הרוסית-דוברת. גורמי ביטחון ומודיעין מזהירים כי הרתעה אינה עובדת וחלון הזמן הקריטי הוא 1–4 שנים.
עיקרי הדברים
- מעבר קבוע של הבריגדה הראשונה מטפה לייהבי, כ-50 ק"מ מגבול רוסיה, במסגרת דוקטרינת "הגנה אקטיבית" שהוכנסה לקונספט הביטחוני במאי 2025
- רכישת 9 מערכות HIMARS אמריקניות עם טילים בליסטיים M57 לטווח עד 300 ק"מ, וכן 9 מערכות Chunmoo דרום-קוריאניות בטווח דומה
- מבסיסי הגבול האסטוניים יש טווח של 260 ק"מ לסנקט פטרבורג, שנמצאת כעת בטווח הנשק החדש
- הקמת בסיס צבאי חדש בנרווה, העיר הרוסית-דוברת על הגבול, שיישא 200 חיילים קבוע ועוד 800 בעת חירום
- תקציב הביטחון צמח השנה ב-42% ל-2.4 מיליארד אירו (5.4% מהתמ"ג), ובריטניה התחייבה להגדיל את הכוח באסטוניה מ-800 ל-1,200 חיילים
- מודיעין אסטוני מזהיר שרוסיה אינה מכוונת למלחמה כוללת עם נאט"ו בשנתיים הקרובות, אך עלולה לבצע פעולה מוגבלת בנרווה כמבחן לסעיף 5 – ומגדיר את 1–4 השנים הבאות כקריטיות
- הצבא הסדיר מונה כ-4,200 חיילים, עם עתודה מאומנת של עד 230,000 איש ותוכניות לגיוס 39,500 מהם בשעות ספורות בעת חירום
למה זה חשוב
המהלך מסמן שינוי יסודי בדוקטרינת ההגנה האסטונית: חזרה מתפיסת עיכוב פרטיזני לכיוון הגנה קדמית בגבול, לצד רכש של אמצעי תקיפה ארוכי-טווח המסוגלים להגיע עד סנקט פטרבורג. גורמי ביטחון אסטוניים מתריעים שהרתעת נאט"ו אינה מספיקה כדי למנוע פעולה רוסית מוגבלת – ומכוונים במיוחד לעיר הגובל נרווה, הרוסית-דוברת, כנקודת התגרות אפשרית לבחון את סעיף 5.
מה קרה
אסטוניה מעבירה לצמיתות את בריגדת החי"ר הראשונה שלה מבסיס טפה לייהבי, הנמצאת במרחק של כ-50 ק"מ מהגבול הרוסי, זאת במסגרת אסטרטגיית "הגנה אקטיבית" שאומצה במאי בקונספט הביטחוני הלאומי. במקביל, במהלך השנה האחרונה חתמה על חוזים לרכישת תשע מערכות HIMARS אמריקניות ותשע מערכות Chunmoo דרום-קוריאניות, שלהן טווח של עד 300 ק"מ – מה שמציב את סנקט פטרבורג (260 ק"מ מבסיסי הגבול) בטווח פגיעה. בנרווה, העיר הגובלת הרוסית-דוברת, נבנה בסיס חדש שיאכלס עד 1,000 חיילים (200 קבועים, 800 בעת חירום). בריטניה התחייבה להגדיל את הנוכחות שלה באסטוניה מ-800 ל-1,200 חיילים. הצבא הסדיר מונה כ-4,200 חיילים לצד עתודה מאומנת של עד 230,000 איש, כחמישית מהאוכלוסייה, כאשר 39,500 מהם מיועדים לגיוס תוך שעות ספורות בעת חירום. תקציב הביטחון צמח השנה ב-42% ל-2.4 מיליארד אירו, המהווים 5.4% מהתמ"ג.
במה הדיווחים שונים
שתי מחלוקות עולות בין המקורות האוקראיניים שצוינו: (1) לגבי היקף הצבא בבסיס החדש בנרווה – חלק מציינים כי הוא תוכנן ל-1,000 חיילים, בעוד אחרים מתארים מבנה של 200 חיילים קבועים ועוד 800 בעת חירום. (2) לגבי תקציב הביטחון – הדיווח השנתי הוא 2.4 מיליארד אירו (5.4% מהתמ"ג, עלייה של 42%), בעוד דיווח אחד מציין כי ב-2027 התקציב יעלה על 5% מהתמ"ג אך יסתכם ב-2.2 מיליארד אירו – סכום מוחלט נמוך יותר לשנה עתידית.
רקע
אסטוניה אינה מחזיקה חיל אוויר עצמאי ותלויה בנאט"ו להגנת המרחב האווירי שלה, וזהו אחד הנימוקים לאימוץ אסטרטגיית ההגנה האקטיבית. הדוקטרינה הקודמת, שפותחה בעקבות פלישת רוסיה לקרים ב-2014, התבססה על גיוס מהיר של מילואים, הגנה טקטית כמעט פרטיזנית בשטחי הביצות והיערות של המדינה, ועיכוב הכוחות הרוסיים עד להגעת תגבורות נאט"ו. גורמי הביטחון והמודיעין האסטוניים הסיקו כי תוכנית זו אינה ישימה, מכיוון שלהערכתם הקרמלין מוכן לספוג אבדות כבדות ולהחזיק בשטח כבוש גם לאחר הרסו. תקשורת המדינה הרוסית מציגה באופן שיטתי את אסטוניה כמדינה "רוסופובית", והקרמלין איים עליה בשימוש אפשרי בנשק גרעיני אם נשק גרעיני של נאט"ו יוצב בשטחה.