חשיפה: רוסיה מגייסת זרים למלחמה באוקראינה דרך פלטפורמות של Meta ו-Google
Politico פרסם תחקיר המבוסס על דו"ח של ארגון Code for Africa, שחושף רשת גיוס מקוונת הקשורה לרוסיה, המשתמשת בטכנולוגיות פרסום ומעקב של Meta ו-Google כדי לגייס זרים מאפריקה, אסיה ובלארוס להילחם נגד אוקראינה. החוקרים זיהו 89 אתרים, 7 חשבונות ברשתות חברתיות ו-39 ערוצים באפליקציות מסרים, כשמדי יום צצים משאבי גיוס חדשים.
עיקרי הדברים
- Code for Africa סיפקה ל-Politico דו"ח על רשת גיוס הקשורה לרוסיה, המשתמשת בטכנולוגיות פרסום ומעקב של Meta ו-Google
- החוקרים זיהו 89 אתרים, 7 חשבונות ברשתות חברתיות (כולל בפייסבוק) ו-39 ערוצים או חשבונות באפליקציות מסרים
- קהל היעד: גברים צעירים מאפריקה, אסיה ובלארוס המתמודדים עם אבטלה או תעסוקה לא יציבה
- מודעה אחת הציגה "ליהוק עולמי" לפרויקט קולנוע שנוי במחלוקת, עם תמונה שנוצרה בבינה מלאכותית של גברים כהי עור במדים צבאיים והכיתוב "צילומים ב-2025"
- מודעה של "IRC Russian Bear" הציעה 15,000 דולר עם חתימת החוזה ומשכורת חודשית של 3,000 דולר
- מנהל Code for Africa ג'סטין ארנשטיין מסר כי Meta הסירה למעלה מ-300 קמפיינים פרסומיים הקשורים למגייסים
- דובר Google לאזור EMEA, אלכס מקפיליפס, הכחיש חלק מהטענות בתחקיר ומסר כי החברה "בודקת באופן פעיל" את הדו"ח
למה זה חשוב
התחקיר חושף פעולת גיוס מקוונת רחבת-היקף שמנהלת רוסיה תוך שימוש בפלטפורמות טכנולוגיה מערביות מרכזיות, המכוונת לגברים צעירים בשווקי עבודה עניים עם הצעות שכר גבוהות בהרבה מהמקובל במדינותיהם, מה שמעלה חששות מפני סחר בבני אדם וניצול. הממצאים מצביעים על פערים באכיפת הפלטפורמות, שכן רבות מהרשתות אינן מסתירות את פעילותן אך נותרות פעילות, וכן על הבדלים בולטים באזהרות המופקות על ידי בינה מלאכותית בין שפות שונות. בנוסף, הדבר מגלה את האסטרטגיה הרוסית להחליף גיוס של זרים בגלי מילואים נוספים, ובכך להפחית את העלות הפוליטית בתוך רוסיה. הנושא כבר עורר מגעים דיפלומטיים מצד קניה ודרום אפריקה מול גורמים רוסיים בנוגע להשתתפות אזרחיהן.
מה קרה
Politico פרסם תחקיר המבוסס על דו"ח של ארגון Code for Africa, החושף כי רשת גיוס הקשורה לרוסיה משתמשת בטכנולוגיות פרסום ומעקב של Meta ו-Google כדי להגיע למועמדים פוטנציאליים ולהעריך את יעילות הקמפיינים. החוקרים זיהו 89 אתרים, 7 חשבונות ברשתות חברתיות (כולל בפייסבוק) ו-39 חשבונות או ערוצים באפליקציות מסרים, וציינו כי מדי יום צצים משאבי גיוס חדשים.
הרשת מכוונת לגברים צעירים המתמודדים עם אבטלה או תעסוקה לא יציבה באפריקה, אסיה ובלארוס, ומציעה שכר גבוה משמעותית מזה שהיו יכולים להרוויח במדינותיהם. מודעה אחת שראה Politico תיארה "ליהוק עולמי" לפרויקט קולנוע חדש שחיפש שחקנים כהי עור, וכללה תמונה שנוצרה בבינה מלאכותית של גברים כהי עור במדים צבאיים והכיתוב "צילומים ב-2025". מודעה זו הוצבה בדף פייסבוק רשום בגרמניה. מודעה אחרת, בחסות "IRC Russian Bear", הציגה חייל כהה עור עם דגלי רוסיה תפורים על המדים, והבטיחה תשלום של 15,000 דולר עם חתימת החוזה ומשכורת חודשית של 3,000 דולר.
האתרים ברשת נבנו באמצעות כלי בינה מלאכותית של חברות מארצות הברית ושוודיה. כאשר מועמדים פוטנציאליים מילאו טפסים, תוכנה של חברה אוסטרית אספה את המידע האישי שלהם לפני שהועבר לרוסיה. המותג הראשי של הגיוס אוחסן בשרת באמסטרדם. החוקרים ציינו כי מאחורי השכבה המערבית של הפעילות יש ספקי אחסון מסחריים רוסיים רגילים, ומאחוריהם שכבה של אחסון "חסין כדורים" שנועד לעמוד בפני תלונות הסרה.
Code for Africa מסרה כי חברות טכנולוגיה מערביות יכולות בקלות להסיר את החשבונות, המודעות והשירותים בהם משתמשות רשתות אלו, שכן רבות מהן אינן מנסות אפילו להסתיר את פעילותן. ג'סטין ארנשטיין, מנהל הארגון, אמר כי Meta הסירה למעלה מ-300 קמפיינים פרסומיים הקשורים למגייסים. חיפושים שבוצעו משטח האיחוד האירופי בשפה הרוסית לביטויים כמו "שירות חוזי" או "חוזה מהנדס לזרים", או באנגלית לביטוי "הצטרפות לצבא הרוסי כזר", מובילים את המשתמשים ישירות לאתרי הגיוס. החוקרים מצאו כי סקירות החיפוש שמייצרת הבינה המלאכותית של Google הציגו אזהרות סיכון באופן בולט לשאילתות בשפות האיחוד האירופי, אך הציבו אותן נמוך בהרבה בתוצאות לשפות אחרות. דובר Google לאזור EMEA, אלכס מקפיליפס, הכחיש חלק מהטענות בתחקיר, כולל את הקביעה שרוב האתרים שצוינו השתמשו בפרסום של Google, ואמר כי החברה "בודקת באופן פעיל" את תוכן הדו"ח. על פי הממצאים, רוסיה מגייסת זרים כדי לפצות על אבדותיה ללא גלי מילואים חדשים, להפחית מתח חברתי פנימי, ולהשתמש במשאבי אנוש זולים ופחות רגישים פוליטית.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
המקורות האוקראיניים שסופקו מציגים את הסיפור מנקודת המבט של המלחמה נגד אוקראינה ומדגישים כיצד טכנולוגיה מערבית מנוצלת לתמיכה בתוקפנות הרוסית. הם מדגישים את ממצאי התחקיר (דו"ח Code for Africa דרך Politico) ומדגישים את האחריות הרוסית לרשת הגיוס. הסיקור האוקראיני מעלה לראשונה את התגובות הדיפלומטיות של מדינות אפריקה (קניה, דרום אפריקה) ודיווחים קודמים (Bloomberg על Discord, מעצרים בקובה, ממצאי ECFR) כדי להציב את היקף הסוגיה בהקשר.
במה הדיווחים שונים
דו"ח Code for Africa טוען שרוב אתרי הגיוס שצוינו השתמשו בפרסום של Google, בעוד שדובר Google לאזור EMEA, אלכס מקפיליפס, הכחיש טענה זו ומסר כי החברה "בודקת באופן פעיל" את תוכן הדו"ח. המקורות האוקראיניים (Укрінформ, LIGA.net, hromadske, Детектор медіа) מציגים את ממצאי התחקיר כעובדתיים, בעוד ש-Google מציגה עמדה מתנגדת לגבי היקף השימוש בפלטפורמות שלה.
רקע
מוקדם יותר השנה דיווחה Bloomberg כי רוסיה גייסה זרים למלחמה נגד אוקראינה באמצעות פלטפורמת המשחקים Discord, מה שמצביע על כך שהגיוס מתבצע דרך מספר ערוצים מקוונים. בשנת 2023, 17 בני אדם נעצרו בקובה בחשד למעורבות ברשתות סחר שגייסו קובנים להילחב עבור רוסיה נגד אוקראינה. חבר הפרלמנט הקנייתי קימאני איצ'ונגווה אמר ל-Le Monde כי למעלה מ-1,000 אזרחים קנייתים משתתפים במלחמה נגד אוקראינה. המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR) זיהתה בנפרד רשת גדולה המגייסת נשים אפריקאיות לעבודה במפעלי רחפנים ונשק רוסיים. הצעות הגיוס מוסוות כהזדמנויות אזרחיות, כגון עבודות בניין, משרות שמירה, ליהוקים לסרטים, או סיוע בהשגת אשרות רוסיות.