מרץ: כניעה של אוקראינה אינה עומדת על הפרק; גרמניה תמשיך לתמוך
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הצהיר ב-21 באוקטובר בפורום הכלכלי Berlin Global Dialogue כי כניעת אוקראינה במלחמה נגד רוסיה, ולו ללא תנאי, אינה אופציה מכיוון שהיא תסמן את תבוסת כל בעלות בריתה. מרץ אמר כי גרמניה תומכת באוקראינה כדי לסיים את המלחמה בהקדם האפשרי ולא להאריכה, וכי התמיכה משרתת את האינטרס הביטחוני של גרמניה עצמה. הוא הוסיף כי גרמניה ומדינות אירופה מוכנות למשא ומתן בכל רגע, וכי רוסיה מבצעת דה-לגיטימציה ומתקפות היברידיות נגד הסדר הפוליטי שנוצר באירופה לאחר המלחמה הקרה.
עיקרי הדברים
- מרץ: כניעת אוקראינה, ולו ללא תנאי, אינה אופציה – היא תהווה תבוסה לכל בעלות בריתה
- גרמניה תומכת באוקראינה כדי לסיים את המלחמה במהירות, לא כדי להאריכה
- התמיכה הגרמנית באוקראינה היא צורך ביטחוני של גרמניה עצמה, לדברי מרץ
- מרץ: גרמניה ושאר מדינות אירופה מוכנות למשא ומתן בכל רגע
- דה-לגיטימציה רוסית ומתקפות היברידיות הן האיום הגדול ביותר על ביטחון גרמניה; מתקפות אלו מתרחשות מדי יום
- מרץ דיווח על התקדמות מסוימת בשיחות אוסלו מ-20 באוקטובר בין זלנסקי, וויטקוף ונציגים אירופיים
- זלנסקי: ארה"ב מספקת כ-12 מיירטי פטריוט בחודש – כרבע מהכמות בתקופת ביידן – ומעכבת משלוחים נוספים
למה זה חשוב
מרץ חיזק את עמדת גרמניה נגד כניעה כלשהי של אוקראינה, תוך שהוא מציג את התמיכה באוקראינה כאינטרס ביטחוני גרמני ישיר. דבריו מגיעים על רקע ביקורת אוקראינית על לחץ אמריקאי לכניעה ועל עיכוב משלוחי מיירטי פטריוט, ומציגים את גרמניה כשחקנית מובילה במאמץ האירופי לקיים שיחות תוך הגנה על ריבונות אוקראינה.
מה קרה
ב-21 באוקטובר, במהלך דיון בפורום Berlin Global Dialogue בברלין, הצהיר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ כי כניעת אוקראינה במלחמתה עם רוסיה אינה אופציה, שכן הדבר יהווה תבוסה לכל בעלות בריתה. הוא הדגיש כי גרמניה תומכת באוקראינה כדי לסיים את המלחמה במהירות האפשרית, ולא להאריכה, וכי התמיכה היא עניין של ביטחון גרמניה עצמה. מרץ ציין שגרמניה ומדינות אירופה מוכנות למשא ומתן בכל רגע, ודיווח על התקדמות מסוימת בשיחות אוסלו שנערכו ב-20 באוקטובר בהשתתפות נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, השליח האמריקאי סטיב וויטקוף ונציגים אירופיים. באותה נאום תיאר מרץ את הדה-לגיטימציה הרוסית ואת המתקפות ההיברידיות – כולל חבלה, מתקפות סייבר, שימוש בכטב"מים ומניפולציה של המידע – כאיום הגדול ביותר על ביטחון גרמניה, המתרחש מדי יום אך מסוכנותו עדיין מוערכת בחסר. הוא האשים את רוסיה בתקיפה יסודית של הסדר הפוליטי שנוצר באירופה לאחר המלחמה הקרה. ברקע לדבריו, ביקורת אוקראינית כלפי וושינגטון: זלנסקי מסר בראיון לבלומברג כי ארה"ב מאחרת משלוחי מיירטי פטריוט למרות שאוקראינה שילמה על חלק מהנשק במסגרת תוכנית ה-PURL, וכי וושינגטון מספקת כעת רק כ-12 מיירטים בחודש – כרבע מהיקף האספקה בתקופת הנשיא ג'ו ביידן.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הסיקור האוקראיני הדגיש את דחייתו של מרץ את האפשרות של כניעה ואת המשך התמיכה הגרמנית באוקראינה. במקביל, הדיווחים האוקראיניים הבליטו את הביקורת שמתח זלנסקי על לחץ אמריקאי לכניעה ועל עיכוב משלוחי מיירטי פטריוט, וכן את הערכת ראש הדיפלומטיה של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, לפיה מו"מ אמריקאי במשך שנה וחצי ניסה לדחוף את אוקראינה לכניעה על תנאי פוטין.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הפרסום הבינלאומי הציג את עמדת מרץ כשילוב בין תמיכה באוקראינה, נכונות למשא ומתן ואזהרה רחבה יותר מפני איומים היברידיים רוסיים על הביטחון האירופי.
רקע
ב-20 באוקטובר נערכו באוסלו שיחות בהשתתפות נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, השליח האמריקאי סטיב וויטקוף, ראש ממשלת נורבגיה יונאס גאר סטרה ונשיא פינלנד אלכסנדר סטוב. הפגישה עסקה בדרכים לסיום המלחמה, ערבויות ביטחון לאוקראינה, סוגיות טריטוריאליות וסנקציות. בתום הפגישה יצא וויטקוף לרוסיה להמשך מגעים. קאיה קאלאס אמרה כי מתווכים אמריקאים ניסו במשך שנה וחצי לדחוף את אוקראינה לכניעה על תנאי פוטין, אך התמיכה האירופית מנעה את הכניעה. זלנסקי מסר כי ארה"ב מאחרת משלוחי מיירטי פטריוט וכי היקף האספקה הנוכחי עומד על כ-12 מיירטים בחודש.