פגישת רמשטיין ה-36: גרמניה תעביר טילי PAC-2 ממלאי הבונדסוור, בריטניה תעביר 100 מיליון ליש"ט ל-PURL

למה זה חשוב

הפגישה מסמנת שינוי מהותי בגישת הבעלות: גרמניה עוברת מהצהרות סמליות להעברת מיירטים ישירות ממלאי הבונדסוור הפעילים, מה שמאיץ את יכולת ההגנה האווירית של אוקראינה לקראת החורף. השקת פרויקט "City Dome" מצביעה על מעבר להגנה אווירית עירונית משולבת. בפגישה אחת הוכרזה חבילה רב-מדינתית הכוללת את גרמניה, בריטניה דרך PURL, הזמנות פטריוט ו-IRIS-T במימון הלוואת האיחוד האירופי, לצד תרומות נורווגיה, הולנד, אסטוניה, ספרד, ליטא, פולין ושוודיה — מאמץ מתואם לקראת החורף. עם זאת, אוקראינה חותמת על חוזים לכ-1,000 טילי פטריוט אך רוב האספקות נדחות לשנים הבאות — פער בין צורכי שדה הקרב המיידיים לבין רכש ארוך-טווח. מזכ"ל נאט"ו הציג את המלחמה כמגדירה את כל הסביבה הביטחונית האירו-אטלנטית, ואילו ארה"ב הציגה את הסכסוך כממושך.

מה קרה

ב-8 בספטמבר 2026 התקיימה בפורמט וירטואלי פגישת UDCG (קבוצת הקשר להגנת אוקראינה, פורמט רמשטיין) ה-36, בראשות שותפה של שר ההגנה של גרמניה בוריס פיסטוריוס ושר ההגנה של בריטניה וס סטריטינג, בהשתתפות כ-50 מדינות. הדוברים בפתיחה כללו את מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, פיסטוריוס, סטריטינג, שר ההגנה האוקראיני יבהני חמרה (שהשתתף לראשונה) ותת-מזכיר ההגנה האמריקאי למדיניות אלברידג' קולבי.

גרמניה הודיעה על העברת טילי PAC-2 לפטריוט ממלאי הבונדסוור — החלטה שאושרה בפסגת נאט"ו באנקרה ביולי — לקראת החורף מול צפי לתקיפות רוסיות על תשתיות אנרגיה. בנוסף, גרמניה תגביר את אספקת טילי AIM-9 ממלאי הבונדסוור, וממשיכה באספקה שוטפת של מערכות IRIS-T בשימוש מוצלח מאוד באוקראינה. אוקראינה מתכננת להזמין כמה אלפי טילי IRIS-T נוספים במימון הלוואת האיחוד האירופי, שיאפשרו ליצרן להוסיף קו ייצור. פיסטוריוס גם השיק את פרויקט "City Dome" ליצירת מגן מפני תקיפות טילים ורחפנים על ערים אוקראיניות, והודיע שגרמניה תממן עשרות אלפי פגזי ארטילריה ארוכי-טווח שירכשו דרך קונסורציום בריטי. פיסטוריוס קרא לכל חברות UDCG לבדוק את מלאיהן ולספק לאוקראינה.

בריטניה הודיעה דרך סטריטינג על 100 מיליון ליש"ט (כ-116 מיליון אירו / 135 מיליון דולר) ל-PURL עבור חבילת הגנה אווירית לחורף, הכוללת טילי פטריוט, פגזים גדולי-קוטר ורחפנים. ההודעה באה לאחר ביקורי ראש הממשלה אנדי ברנהאם וסטריטינג בקייב, שבהם שמעו מנשיא אוקראינה זלנסקי על חשיבות תמיכה נוספת לקראת החורף. בריטניה מתכננת לספק לאוקראינה למעלה מ-120,000 רחפנים במהלך השנה, מהם 25,000 כבר סופקו (כולל מיירטים, סיור ותקיפה). בריטניה, יחד עם גרמניה, דנמרק, ליטא, הולנד, נורווגיה ושוודיה, תממן אספקת עשרות אלפי פגזי ארטילריה ארוכי-טווח בחודשים הקרובים. סטריטינג הגדיר את הצרכים המועדפים של אוקראינה כ-300 טילי פטריוט, 500 טילי אוויר-אוויר ליירוט שיוט, 2 מיליארד דולר לרחפנים, ותרומות נוספות ל-JUMPSTART ול-PURL.

חמרה מסר שאוקראינה חותמת על חוזים לכ-1,000 טילי פטריוט במימון שותפים והלוואת האיחוד האירופי, אך רובם יגיעו רק בשנים הבאות. לכן הוא קרא לשותפים להלוות מיירטים ממלאיהן באופן מיידי, בתמורה לטילים משופרים בחוזים עתידיים. חמרה ציין שמתוך 70 מיליארד אירו שהובטחו בפסגת אנקרה, 62 מיליארד כבר סופקו וחסרים 8 מיליארד; כמו כן דרש החלטות פיננסיות עד נובמבר כדי שהתוצאות יורגשו בחורף הזה, וציין שרחפנים אחראים לכ-90% מהצלחת אוקראינה בשדה הקרב.

רוטה אמר שמספר ההרוגים האזרחיים באוקראינה הוא הגבוה ביותר מאז מאי 2022, ושעיכובים בתמיכה עולים בחיי אדם. הוא הציג את מלחמת אוקראינה כמגדירה את כל הסביבה הביטחונית האירו-אטלנטית, ציין שרוסיה משתמשת ביותר טילים צפון-קוריאניים ורחפנים סילוניים, והדגיש ש-PURL ממשיך לפעול — כ-10 מיליארד דולר הוקצו בשנה האחרונה ל-PURL ולתוכנית מכירות צבאיות חוץ של ארה"ב, מתוכם 3.5 מיליארד מהלוואה האירופית.

קולבי אמר שבעלות הברית חייבות להיערך לעימות ממושך, שרוסיה משקמת את כוחותיה ואת הפוטנציאל התעשייתי-ביטחוני, וקרא לאירופה להמשיך ולהגביר את התמיכה בצורכי שדה הקרב הדחופים של אוקראינה דרך PURL, ולתכנן רכש ביטחוני יציב לטווח ארוך התומך גם בשיקום כוחות אוקראינה וגם בצורכי ההגנה של אירופה עצמה.

במהלך היום נודע שהאיחוד האירופי אישר חריגה בסך 3.2 מיליארד אירו המאפשרת לאוקראינה לרכוש טילי פטריוט אמריקאיים במסגרת הלוואת 90 מיליארד אירו. בנוסף דווח על תרומות נוספות: הולנד 300 מיליון דולר לפרויקט Drone Line והעברת 300 טילי נגד-רחפנים; ספרד 2 מיליון אירו לדלק דרך סוכנות הרכש של נאט"ו, טילי הגנה אווירית ותחמושת ארטילריה; ליטא 10 מיליון דולר ל-PURL; פולין חבילה של 50 מיליון אירו הכוללת הגנה אווירית; שוודיה 28 מיליון דולר (14 מיליון מהם ל-PURL); אסטוניה אישרה המשך תמיכה ב-2027 ברמה של 0.25% לפחות מהתמ"ג; נורווגיה אישרה את תרומת 200 מיליון דולר שכבר הוכרזה לרכישת טילי פטריוט.

הפגישה התקיימה על רקע התקפה רוסית משולבת על קייב בליל 7–8 בספטמבר, שבה נורו לפי הדיווחים 32 טילי שיוט מהם 31 יורטו, וכן משוגרו טילים בליסטיים; על פי דיווחים 5 בני אדם נהרגו ו-29 נפצעו, ונגרם נזק לבנייני מגורים ולמוסד חינוכי.

במה הדיווחים שונים

מקורות אוקראיניים מציגים שתי הערכות שונות לגירעון תקציב ההגנה האוקראיני שעלה בהקשר לדברי חמרה ברמשטיין: כ-27 מיליארד אירו (לפי הצהרת זלנסקי באוגוסט) לעומת כ-23 מיליארד אירו (לפי דברי חמרה ברמשטיין, כפי שצוטטו באינטרפקס-אוקראינה וסוספילנה).

רקע

הפגישה התקיימה על רקע התקפה רוסית משולבת על קייב בליל 7–8 בספטמבר, שבה לפי הדיווחים 5 בני אדם נהרגו ו-29 נפצעו, ונגרם נזק לבנייני מגורים ולמוסד חינוכי. שר ההגנה האוקראיני יבהני חמרה (שנקרא במקורות מסוימים Yevhenii Khmara) השתתף לראשונה בפורמט רמשטיין. לפני הפגישה אוקראינה הגישה לנאט"ו רשימת צרכים דחופים בהגנה אווירית ונגד-טילים. הדוברים כללו את מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, שר ההגנה הבריטי וס סטריטינג, שר ההגנה האוקראיני יבהני חמרה ותת-מזכיר ההגנה האמריקאי למדיניות אלברידג' קולבי. בפסגת נאט"ו באנקרה ביולי הובטחו 70 מיליארד אירו סיוע צבאי לאוקראינה; לפי חמרה, 62 מיליארד כבר סופקו ו-8 מיליארד עדיין חסרים. ב-2 בספטמבר נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הודיעה שאוקראינה ביקשה רשמית לממן טילי PAC-3 לפטריוט במסגרת הלוואה אירופית של 90 מיליארד אירו; ב-7 בספטמבר דווח שהנציבות האירופית אישרה את הבקשה. שר ההגנה הבריטי סטריטינג הגדיר את הצרכים המועדפים של אוקראינה כ-300 טילי פטריוט, 500 טילי אוויר-אוויר המסוגלים ליירט שיוט, ו-2 מיליארד דולר לרחפנים.