ניסיון הצתה בליטא נגד חברה המאחסנת ציוד Starlink עבור אוקראינה; ועדת ביטחון תתכנס
ראש ממשלת ליטא מינדאוגאס סינקביצ'יוס דיווח כי בלילה שבין 17 ל-18 באוקטובר נכשל ניסיון הצתה נגד חברה ליטאית המאחסנת ציוד תקשורת של Starlink, המשמש גם את אוקראינה. לדבריו, שירותי הביטחון הזהירו את החברה מבעוד מועד והובילו לחיזוק האבטחה, ולכן הניסיון נכשל. ראש הממשלה כינס ל-19 באוקטובר ישיבה של הוועדה לביטחון לאומי שתדון גם בחדירת כלי טיס בלתי מזוהה למרחב האווירי של ליטא ותשקול הרחבת סמכויות לנטרול רחפנים. זהו האירוע השלישי תוך חודש שבו מדווח על נזק או ניסיון נזק לתשתית Starlink באירופה, אחרי מקרים בפולין ובולגריה.
עיקרי הדברים
- בלילה שבין 17 ל-18 באוקטובר נכשל ניסיון הצתה בליטא נגד חברה המאחסנת ציוד תקשורת של Starlink
- שירותי הביטחון של ליטא הזהירו את החברה מבעוד מועד וחיזקו את האבטחה, ולכן הניסיון נכשל
- החברה המותקפת מספקת קישוריות לתשע אנטנות Starlink שאוקראינה משתמשת בהן
- ראש הממשלה סינקביצ'יוס כינס ל-19 באוקטובר ישיבה של הוועדה לביטחון לאומי
- הוועדה תדון גם בחדירת רחפן בלתי מזוהה למרחב האווירי של ליטא באותו לילה; מטוסי קרב הוקפצו אך לא ירו בשל תנאי מזג האוויר
- משרד ההגנה הפולני חוקר את שריפת תחנת ה-Starlink בכפר וולה קרובובסקה כחבלה ופעולת טרור למען שירות ריגול זר
- ב-14 באוקטובר דווח בבולגריה על חשד להצתת 11 מתוך 17 אנטנות Starlink באזור סופיה
למה זה חשוב
המקרה בליטא מצטרף לשני אירועים דומים בפולין ובולגריה בתוך חודש, ויוצר דפוס של תקיפות ממוקדות נגד תשתית קרקעית של Starlink המשמשת גם את אוקראינה. הצלחת הסיכול בליטא מוצגת כפועל יוצא של שיתוף פעולה מודיעיני מוקדם, ואילו הוועדה לביטחון לאומי דנה בהרחבת סמכויות נטרול רחפנים על רקע חדירה אווירית במקביל. ראש הממשלה הליטאי ייחס במפורש את הניסיון לרוסיה, אף שהצהרה רשמית של משרד הדיגיטציה הפולני הייתה זהירה יותר באשר לאחריות הרוסית בפרשה הפולנית.
מה קרה
בלילה שבין 17 ל-18 באוקטובר 2026 ניסו מבצעים בלתי ידועים להצית מתחם של חברה ליטאית המאחסנת ציוד תקשורת של Starlink, אשר מספקת קישוריות לתשע אנטנות של הלוויין שאוקראינה משתמשת בהן. לפי הדיווחים, כוחות הביטחון הליטאיים הזהירו את החברה מבעוד מועד מפני אפשרות לתקיפה, ובעקבות כך הוגברה האבטחה במקום. בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר נמצאו בזירה נוזלים דליקים במכלים של 3 עד 5 ליטר ועד פחיות של 10 ליטר, אך הניסיון לא צלח. ראש ממשלת ליטא מינדאוגאס סינקביצ'יוס דיווח על האירוע בפוסט בפייסבוק, ובעקבותיו כינס ל-19 באוקטובר ישיבה של הוועדה הלאומית לביטחון. באותו לילה עצמו אותרה חדירה של רחפן בלתי מזוהה למרחא האווירי של ליטא; מטוסי קרב הוקפצו אך לא ביצעו יירוט מסיבות של מזג אוויר, ולאחר מכן נמצאו שרידי כלי הטיס. הוועדה צפויה לבחון מהיכן הגיע הרחפן, היכן אותר לראשונה במכ"ם ומה הראת הבדיקה של שרידיו, וכן לשקול מתן סמכויות נוספות לשירותים לצורך נטרול רחפנים. סינקביצ'יוס מסר כי זהות החשודים בניסיון ההצתה ידועה וכי הוא מצפה למעצרם בקרוב, וכי לדעתו "הגורם המזמין הסביר ביותר הוא הצד הרוסי", תוך שהוא תיאר את האירוע כחלק ממלחמה היברידית רוסית עם מרכיבי חבלה. שר ההגנה רוברטאס קאונאס אישר את הדיווח אך הבהיר שלא יוכל למסור פרטים נוספים בשלב זה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הכיסוי בעברית מדגיש את הקשר הישיר לאוקראינה: החברה הליטאית שהותקפה מספקת קישוריות לתשע אנטנות Starlink שאוקראינה עושה בהן שימוש, ותחנת ה-Starlink בוולה קרובובסקה (פולין) יחד עם תחנה דומה ליד קאונאס בליטא משרתות גלישה לחלק ניכר ממרכז ומזרח אירופה, כולל אוקראינה. התקשורת מציגה את הניסיון בליטא כאירוע השלישי תוך חודש בתשתית Starlink אחרי פולין ובולגריה, ומדגישה את ייחוסו של סינקביצ'יוס למלחמה ההיברידית הרוסית ואת הצלחת הסיכול הודות לשיתוף פעולה עם שירותי הביטחון שפעלו מבעוד מועד.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
המסגור הבינלאומי בחומר שעומד לרשותנו אינו מוצג בנפרד.
במה הדיווחים שונים
מחלוקת אחת נוגעת לייחוס האחריות לרוסיה: ראש ממשלת ליטא מינדאוגאס סינקביצ'יוס קבע במפורש כי "הגורם המזמין הסביר ביותר" הוא הצד הרוסי וכי מדובר במלחמה היברידית רוסית עם מרכיבי חבלה; שר הדיגיטציה הפולני קשישטוף גבקובסקי אמר ב-24 בספטמבר כי אחריות רוסיה לשריפה בוולה קרובובסקה לא הוכחה, אף שלדבריו "סימנים רבים מצביעים על כך שהדבר תואם דוקטרינה חדשה של מתקפות רוסיה". מחלוקת שנייה נוגעת למעצר החשודים הטורקים: ראש ממשלת פולין דונלד טוסק דיווח ב-12 באוקטובר כי שני אזרחים טורקים החשודים בהצתה נעצרו בגרמניה לבקשת פולין; העיתון Rzeczpospolita דיווח ב-14 באוקטובר כי המשטרה הפולנית עצרה את השניים ואז שחררה אותם לאחר שהגיעה למסקנה שאינם מעורבים בהצתה.
רקע
ב-23 בספטמבר פרצה שריפה בתחנת קרקע של Starlink בכפר הפולני וולה קרובובסקה; התובעים הפולנים חוקרים את המקרה כחבלה וכפעולת טרור למען שירות ריגול זר. ב-14 באוקטובר דווח בבולגריה על חשד להצתת 11 מתוך 17 אנטנות Starlink באזור סופיה; הרשויות בבולגריה אישרו פתיחת חקירה וחיזוק האבטחה במתקני תקשורת לוויינית. שני אזרחים טורקים החשודים בפרשה הפולנית נעצרו בגרמניה ב-12 באוקטובר לבקשת פולין, אך שוחררו לאחר שהמשטרה הפולנית הגיעה למסקנה שאינם מעורבים. החברה הליטאית שניסו לפגוע בה מספקת קישוריות לתשע אנטנות Starlink שאוקראינה משתמשת בהן; תחנות ה-Starlink בפולין ובליטא משרתות יחד גלישה לחלק ניכר ממרכז ומזרח אירופה, ובכלל זה אוקראינה.