זלנסקי מותח ביקורת פומבית חריפה על עיריית קייב על רקע כישלון ביישום תוכנית החוסן

למה זה חשוב

מדובר בביקורת פומבית נדירה מצד הנשיא כלפי הנהגת הבירה על היערכותה לחורף, והיא מגיעה על רקע התגברות התקיפות הרוסיות על תשתית האנרגיה והמשך הפסקות החשמל בקייב ובמחוזות נוספים. הדבר ממחיש את המתח בין השלטון המרכזי ללשכת ראש העיר סביב מימוד וביצוע תוכנית החוסן, ומצביע על כוונת השלטון המרכזי להגביר את הלחץ על מינהלי המחוזות ועל שותפים בינלאומיים לספק סיוע באנרגיה ובהגנה אווירית ערב החורף.

מה קרה

ב-9 באוקטובר 2026 קיים נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ישיבת סלקטור (שיחת ועידה) עם בכירים צבאיים וממשלתיים. במהלך הישיבה אמר זלנסקי כי הרשויות העירוניות של קייב כמעט ולא ביצעו את הצעדים הנדרשים בתוכנית החוסן, וכי עיכובים בעבודה הם "בלתי מקובלים לחלוטין". הוא קבע כי משרד התשתיות ומינהלי המחוזות נושאים באחריות אישית לביצוע תוכניות החוסן, וכי בשל הכישלון הכמעט מוחלט של הרשויות העירוניות בקייב נקבעו לעיר משימות נפרדות.

הנשיא דיווח כי תקיפות רוסיות גרמו נזק נרחב לתשתית החשמל, וכי עבודות השיקום מתבצעות במשך כל שעות היממה. משרד החוץ ומשרד הנשיא עדכנו את צורכי אוקראינה בציוד אנרגיה ובמערכות הגנה אווירית, ועורכים תקשורת עם שותפים; זלנסקי אמר כי בכוונתו לקיים שיחות עם מנהיגים זרים בנושא.

בישיבה גם נמסר דיווח על המצב בפרילוקי במחוז צ׳רניהיב, וזלנסקי הורה להכין עד סוף השבוע חבילת החלטות מלאה בנושא. משרד ההגנה והרמטכ״ל דיווחו על המצב בחזית, בעיקר במחוז דונייצק באזורי קוסטיאנטיניבקה, דוברופיליה, סלוביאנסק וקרמטורסק, ולדברי זלנסקי יש תוצאות בפגיעה בחדירות רוסיות בדוברופיליה.

ב-8 באוקטובר פגעה תקיפה רוסית באחת ממתקני האנרגיה הגדולים של קייב, לדברי שר האנרגיה דניס שמיהל. כתוצאה מכך חלו הפרעות אספקת חשמל נרחבות, ותחבורה ציבורית חשמלית, כולל הרכבת התחתית, הושבתה זמנית. בבוקר 9 באוקטובר חלק מהתחבורה החשמלית בגדה הימנית של הדנייפר בקייב לא פעל. בראיון לסוכנות AFP ב-8 באוקטובר אמר ראש העיר ויטלי קליצ׳קו כי תושבי קייב שיכולים לעשות כן צריכים לשקול עזיבה זמנית של הבירה, וכי העיר נכנסת ל"מצב הישרדות" עקב האיום של משבר שייגרם מתקיפות רוסיות על תשתיות קריטיות.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כל המקורות שסופקו הם כלי תקשורת או סוכנויות אוקראיניים, שמרכזים באופן אחיד את ביקורת זלנסקי כלפי רשויות העיר ומציגים את הנושא ככישלון בביצוע תוכנית החוסן ערב החורף. הסיקור האוקראיני מדגיש את תגובת קליצ׳קו לפיה העיר אינה יכולה לבצע את כל סעיפי התוכנית בכוחות עצמה בשל מחסור במימון, תוך שמצוטט הפער בין עלות התוכנית, שהוערכה ב-67.5 מיליארד גריבנה, לבין תקציב העיר שעומד על 106 מיליארד גריבנה. הדיווחים מקייב מבליטים גם את ההשלכות התפעוליות המיידיות: השבתת הרכבת התחתית והתחבורה הציבורית החשמלית, ניתוקי חירום ובעיות באספקת המים הקשורות לתקיפות הרוסיות. חלק מהפרסומים כוללים פרשנות שמציגה את המחלוקת כגלגול האשמות הדדי בין השלטון המרכזי לעירוני, במקום פעולה להגנה על התשתיות.

במה הדיווחים שונים

בעיתון אחד נוסחה ביקורת זלנסקי בכותרת כאילו רשויות קייב לא ביצעו "אפילו לא צעד אחד" של תוכנית החוסן, בעוד שהניסוח שצוטט מפי זלנסקי עצמו היה שהרשויות "כמעט ולא" ביצעו את הצעדים הנדרשים. הכותרות הקיצוניות יותר מגיעות מאוקראינה (אוקראינסקה פראבדה ו-Hromadske Radio), ושאר המקורות נשמרים קרוב יותר לניסוח המקורי של הנשיא.

רקע

תוכנית החוסן של קייב אושרה מוקדם יותר השנה על ידי מועצת הביטחון וההגנה הלאומית של אוקראינה, ועלותה הוערכה ב-67.5 מיליארד גריבנה מתוך תקציב עירוני של 106 מיליארד גריבנה. ראש העיר קליצ׳קו אמר כי העיר אינה יכולה לבצע את כל סעיפי התוכנית בכוחות עצמה בשל מחסור במימון, והזהיר כי קייב נכנסת ל"מצב הישרדות". ב-8 באוקטובר פגעה תקיפה רוסית באחת ממתקני האנרגיה הגדולים של קייב, גרמה להפרעות אספקה נרחבות ולהשבתה זמנית של הרכבת התחתית והתחבורה הצימלית. לוחות הגבלות סדירים וחירום היו בתוקף בקייב ובמחוז קייב במשך מספר ימים רצופים סביב מועד הישיבה. שר החוץ הבריטי הכריז על הקצאת 54 מיליון ליש״ט (71.3 מיליון דולר) לחיזוק החוסן של אוקראינה ערב החורף, במהלך ביקורו הראשון בקייב בתפקיד.