חברת FirePoint האוקראינית הכריזה: בדיקת יירוט ראשונה של מערכת ההגנה האנטי-בליסטית Freyja צפויה באמצע 2027
מנכ"לית חברת הביטחון האוקראינית FirePoint, אירינה טרח, הציגה בפסגת הגנה וחלל בבריסל את מערכת ההגנה האווירית האנטי-בליסטית Freyja, המיועדת לאירופה. לדבריה, בדיקת היירוט הראשונה של מטרה בליסטית מתוכננת לאמצע 2027, במסגרת לוח זמנים מואץ הדוחק תכנית של 40 שנה לתוך קצת יותר משנתיים. המערכת נבנית תוך שימוש בנתוני קרב אמיתיים מאוקראינה, כולל מהתקפות בטילי Iskander רוסיים וטילים צפון-קוריאניים.
עיקרי הדברים
- אירינה טרח, מנכ"לית FirePoint, הציגה את הפרויקט בבריסל ב-30 בספטמבר.
- בדיקת היירוט הראשונה של מטרה בליסטית מתוכננת לאמצע 2027.
- טרח: לוח הזמנים דוחס תכנית של 40 שנה לתוך קצת יותר משנתיים.
- המערכת מיועדת להתמודד עם נפח איומים גדול יותר מזה ש-Patriot תוכננה אליו.
- הרכיבים מתוכננים להיות זולים, ניתנים לשכפול, ומבוססים על רכיבים אירופיים ללא הגבלות ITAR וללא חלקים סיניים.
- הבדיקות מתבצעות באתר ניסויים באוקראינה תוך שילוב נתונים מטילי Iskander וטילים צפון-קוריאניים באלגוריתמים.
- Freyja מפותחת במסגרת קואליציה אנטי-בליסטית המונה 10 מדינות.
למה זה חשוב
Freyja מוצגת כחלופה אירופית למערכת ה-Patriat האמריקאית, ועשויה לעצב מחדש את ארכיטקטורת ההגנה האנטי-בליסטית של אירופה. דחיסת לוח הזמנים מ-40 שנה לכשנתיים בלבד מהווה מאמץ חריג בתעשיית ההגנה, המתאפשר הודות לשימוש בנתוני קרב אמיתיים מאוקראינה. קואליציה של 10 מדינות אירופיות כבר הסכימה ביולי לבנות יחד עם אוקראינה מערך הגנה אנטי-בליסטי משותף.
מה קרה
ב-30 בספטמבר 2026, בפסגת הגנה וחלל בבריסל, הציגה אירינה טרח', מנכ"לית חברת הביטחון האוקראינית FirePoint, את מערכת ההגנה האווירית האנטי-בליסטית Freyja. לדבריה, בדיקת היירוט הראשונה של מטרה בליסטית צפויה באמצע 2027, במסגרת לוח זמנים מואץ שדוחס לדבריה תכנית פיתוח של 40 שנה לתוך קצת יותר משנתיים.
המערכת מתוכננת להתמודד עם נפח איומים גדול משמעותית מזה שמערכת ה-Patriat תוכננה אליו. כל רכיב מתוכנן בגישת "design for manufacturing" — ניתן להרחבה, זול, ניתן לשכפול, ומבוסס בעיקר על רכיבים אירופיים ללא הגבלות ITAR וללא חלקים סיניים. טרח' הדגישה כי Freyja לא תוכל להחליף מיד את Patriot, שכן התכנית עדיין זקוקה לזמן פיתוח.
הבדיקות מתבצעות באתר ניסויים באוקראינה, תוך שילוב נתונים מהתקפות אמיתיות — כולל טילי Iskander רוסיים וטילים צפון-קוריאניים — באלגוריתמים של המערכת. Freyja מפותחת במסגרת קואליציה אנטי-בליסטית המונה 10 מדינות.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל שלושת המקורות המובאים הם כלי תקשורת אוקראיניים (סוכנות אחת ושני כלי תקשורת), המדווחים באוקראינית ומציגים באופן אחיד את ההכרזה דרך הובלת תעשיית ההגנה האוקראינית והשימוש בנתוני קרב אוקראיניים אמיתיים בבדיקות. המאמרים מציגים את הצהרותיו הקודמות של הנשיא זלנסקי ואת החלטת הקואליציה האירופית מ-13 ביולי כרקע פוליטי, תוך הדגשת תפקידה של אוקראינה הן כשותפה לפיתוח והן כאתר הניסוי.
במה הדיווחים שונים
אין מחלוקת מהותית בין המקורות. ההבדל היחיד הוא באיות שם החברה: חלק מהמקורות משתמשים ב-"FirePoint" וחלק ב-"Fire Point".
רקע
ב-13 ביולי הסכימו מנהיגי דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורווגיה, ספרד, שוודיה והממלכה המאוחדת ליצור יחד עם אוקראינה קואליציה להגנה אנטי-בליסטית משולבת. באותו יום הציגה Fire Point את טילי ה-FP-7.x המיועדים למערכת. באפריל 2026 אמר הנשיא זלנסקי כי אוקראינה שוקלת יצירת מערכת אנטי-בליסטית עם מדינות אירופה בתוך כשנה. ב-10 בספטמבר, לאחר פגישה עם ראש ממשלת קנדה מארק קרני, אמר זלנסקי כי קנדה הביעה נכונות להצטרף לתכנית Freyja.