מתקפת רחפן רוסית פגעה במבנה הנשיאות של האקדמיה הלאומית למדעים בקייב; לפחות שני הרוגים
ב-28 בספטמבר 2026, רחפן רוסי ממונע מתפוצץ פגע ישירות במבנה הפרזידיום של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה במרכז קייב, גרם לשריפה גדולה והרס חלקי בקומות השנייה והשלישית. ראש העיר ויטלי קליצ'קו דיווח על אישה הרוגה ושלושה פצועים; בהמשך נמצא גופה שנייה תחת ההריסות. הנשיא זלנסקי הבטיח תגובה, שר החוץ סיביה קרא לשלול את זכויות ההצבעה של רוסיה באונסק"ו, ומנהיגים אירופיים גינו את המתקפה.
עיקרי הדברים
- ב-28 בספטמבר, סביב השעה 13:30, רחפן רוסי ריאקטיבי פגע ישירות במבנה הפרזידיום של האקדמיה הלאומית למדעים ברחוב וולודימירסקה 54, רובע שבצ'נקיבסקי, קייב.
- לפחות שני בני אדם נהרגו, בהם נטליה בוקאלו, עוזרתו האישית של סגן הנשיא לשעבר של מועצת הביטחון הלאומי וולודימיר הורבולין, שנפצע בעצמו קל משבירת זכוכית.
- ראש העיר קליצ'קו דיווח תחילה על אישה הרוגה ושלושה פצועים; מאוחר יותר דיווח זלנסקי על שישה פצועים כולל שלושה ילדים; שירות החירום (DSNS) דיווח על שבעה פצועים.
- במהלך היום נפצעו בקייב לפחות 24 בני אדם, בהם שלושה ילדים, ממתקפות רוסיות שכללו גם פגיעה בבית חולים "דוברובוט", חברת תרופות, תחנות דלק ומתקן של אוקרטלקום.
- מנהיגים בכל העולם גינו: נשיא הנציבות האירופית פון דר ליין ("המדע הפך למטרה של רוסיה"), הנשיאים מקרון וסנדו, מזכ"ל מועצת אירופה ברסה, שר החוץ של אסטוניה צחקנה, משרד החוץ הגרמני ושגרירת האיחוד האירופי מטרנובה.
- שר החוץ האוקראיני סיביה קרא לאונסק"ו לשלול את זכויות ההצבעה של רוסיה ואת זכאותה לתפקידי הנהגה בארגון בעקבות המתקפה.
למה זה חשוב
המתקפה פגעה במוסד מדעי מרכזי בלב ההיסטורי של קייב, בשעות העבודה, ובסמוך לשגרירות גרמניה ולמשרד הנציגות האירופית - דבר המעלה חששות מפגיעה במתחמים דיפלומטיים. היא עוררה גינויים רשמיים ממספר ממשלות זרות וממוסדות האיחוד האירופי, והניעה את שר החוץ האוקראיני לדרוש את שלילת זכויות ההצבעה של רוסיה באונסק"ו. היא חלק מדפוס מתמשך של תקיפות רחפן רוסיות על קייב ועל ערים אוקראיניות אחרות.
מה קרה
ב-28 בספטמבר 2026, סביב השעה 13:30, רחפן רוסי ריאקטיבי מסוג שאהד פגע ישירות במבנה הפרזידיום של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה ברחוב וולודימירסקה 54, רובע שבצ'נקיבסקי של קייב. הפגיעה גרמה לשריפה גדולה ולהרס חלקי של הקומה השנייה והשלישית בבניין התלת-קומתי. עובדים שנלכדו בפנים ניסו להימלט דרך חלונות הקומה השלישית, ומצילים חילצו שניים באמצעות סולמות. ראש העיר ויטלי קליצ'קו דיווח תחילה על אישה הרוגה ושלושה פצועים; בהמשך דיווח על מניין הרוגים שני לאחר שגופה שנייה נמצאה תחת ההריסות. ההרוגה הוגדרה בתחילה כעוזרתו האישית של ולודימיר הורבולין, סגן נשיא האקדמיה, שנפצע בעצמו קל משבירת זכוכית (הרחפן פגע בחדר הממוקם קומה אחת מעל משרדו). במהלך כל היום דיווחו רשויות קייב על לפחות 24 פצועים בעיר כתוצאה מתקיפות רוסיות, בהם שלושה ילדים; נפגעו גם בית חולים "דוברובוט", חברת תרופות, תחנות דלק ומתקן של אוקרטלקום. הנשיא זלנסקי הבטיח תגובה אוקראינית וקרא לשותפים להגביר לחץ על רוסיה, ושר החוץ סיביה פנה לאונסק"ו בדרישה לשלול את זכויות ההצבעה של רוסיה. מנהיגים זרים רבים גינו את המתקפה, בהם נשיא הנציבות האירופית, נשיא צרפת, מזכ"ל מועצת אירופה, נשיאת מולדובה, שר החוץ של אסטוניה ומשרד החוץ הגרמני.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית הובילה בפרטים מבצעיים מהחזית: שעת הפגיעה המדויקת (כ-13:30), תיעוד וידאו של הרחפן יורד ופוגע במבנה (מה שמצביע על פגיעה ממוקדת), והקמת פעולות החילוץ על ידי DSNS עם כ-25 כלי רכב וכ-100 מחלצים. הדיווח הדגיש את המשמעות ההיסטורית של המבנה משנות ה-1850 (לשכחו של הרוזנת לבשובה) ואת תפקידו מ-1918-1919 כמקום מושבה של האקדמיה הלאומית למדעים, ועשה מקבילה להפגזות הבולשביקיות על אותו מבנה בינואר 1918. ערוצים אוקראיניים הציגו את קולותיהם של בכירים אוקראינים (זלנסקי, סיביה, שר החינוך בוטנקו) ושל עובדי האקדמיה שתיארו את רגע הפגיעה ואת הקושי ליצור קשר עם עמיתים שנעדרו. הכיסוי הציגה את המתקפה כחלק ממתקפת רחפנים יומית רחבה שכללה פגיעות בדניפרו, חרקוב, סומי ואודסה.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הכיסוי הבינלאומי התמקד בעיקר בזווית של נזק למוסד אקדמי היסטורי ובקרבה למתחמים דיפלומטיים, כאשר משרד החוץ הגרמני הדגיש את הפגיעה הסמוכה לשגרירות גרמניה בקייב וכותרת ב-BBC הדגישה את הניסיון של אנשים להימלט מהבניין ההיסטורי. סוכנות הידיעות האזרית APA הדגישה את הדיווח על שני אקדמאים שנהרגו. הצהרות גינוי של מנהיגים אירופיים (מקרון, פון דר ליין, ברסה, סנדו, צחקנה) אומצו בכלי תקשורת רבים, והמסר המרכזי היה כי "המדע הפך למטרה של רוסיה". שר ההגנה הפולני אישר כי רחפן רוסי ריאקטיבי פגע בצד האוקראיני כשני קילומטר ממעבר הגבול דורוהוסק-יאחודין מבלי להפר את המרחב האווירי הפולני - נושא שסומן כחשש מהתפשטות ההשלכות.
במה הדיווחים שונים
דיווחים שונים הציגו מספרי נפגעים שונים למתקפה על האקדמיה הלאומית למדעים: ראש העיר קליצ'קו דיווח תחילה על הרוגה אחת ושלושה פצועים; בהמשך עלו המספרים ל-4-5 פצועים, והנשיא זלנסקי הצהיר על שישה פצועים כולל שלושה ילדים; שירות החירום DSNS דיווח על שבעה פצועים. נושא נוסף שנוי במחלוקת הוא הזהות של ההרוגים: נציבת השפה הממלכתית ונשיא האקדמיה אנטוליי זהורודני טענו כי שני אקדמאים מהאקדמיה נהרגו, בעוד שדוברות האקדמיה לא אישרה זאת ומסרה כי ההרוגה המאומתת היחידה היא נטליה בוקאלו, עוזרתו של הורבולין. באשר למספר הפצועים הכולל בקייב באותו יום, הדיווחים התפתחו מ-14 ל-19 ואז ל-24 (כולל שלושה ילדים), עם שישה מאושפזים כולל שני ילדים. מספר הנפגעים במתקפת בית החולים דוברובוט נע בין 7 ל-8, כאשר שישה מהם עובדי בית החולים. לבסוף, הצהרת זלנסקי על כ-120 רחפנים (90 ריאקטיביים) שונה מעט מדיווח חיל האוויר על 124 כלי טיס בלתי מאוישים תקיפתיים (86 ריאקטיביים) בין 06:30 ל-18:30.
רקע
האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה הוקמה בקייב ב-27 בנובמבר 1918 על ידי הטמן פאבלו סקורופדסקי, ונשיאה הראשון היה המדען וולודימיר ורנדסקי. מבנה הפרזידיום ברחוב וולודימירסקה 54 מתוארך לשנות ה-1850 (תוכנן על ידי האדריכל אולכסנדר ברטי, שימש במקורו כפנסיון של הרוזנת לבשובה) ומאכלס את האקדמיה מאז 1918-1919. אותו מבנה עצמו הופגז קודם לכן בידי כוחות הבולשביקים הרוסים תחת מורביוב בינואר 1918. ב-28 בספטמבר, רוסיה שיגרה מתקפת רחפנים המונית על אוקראינה - חיל האוויר דיווח על 124 כלי טיס בלתי מאוישים תקיפתיים (86 מהם ריאקטיביים) בין 06:30 ל-18:30, כאשר הכיוון העיקרי היה מחוז קייב.