סקר KIIS: 72% מהאוקראינים רואים בזלנסקי אחראי אישית לשחיתות סביבתו
סקר שערך המכון הקייבי הבינלאומי לסוציולוגיה (KIIS) בין 12 ל־21 בספטמבר 2026 מצא כי 72% מהנשאלים מייחסים לנשיא וולודימיר זלנסקי אחריות אישית למעשי השחיתות של מקורביו. 72% אחרים סבורים כי רמת השחיתות במדינה עלתה מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא. בנוסף, 64% מהנשאלים כללו שחיתות בשלטון או אי־מקצועיות שלו בין הנושאים המטרידים אותם ביותר, לעומת 53% שהזכירו גורמים הקשורים למלחמה.
עיקרי הדברים
- הסקר נערך בין 12 ל־21 בספטמבר 2026 על ידי KIIS בשיטת ראיונות טלפוניים עם 1,002 משיבים בני 18 ומעלה בשטח המבוקר על ידי הממשלה
- 72% מהנשאלים אמרו כי זלנסקי נושא באחריות אישית למעשי שחיתות של מקורביו; 25% חלקו על כך; 3% לא ידעו להשיב
- 72% סבורים כי רמת השחיתות באוקראינה עלתה מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא; 6% סבורים שהיא ירדה
- 50% מהנשאלים כינו את השחיתות בשלטון כנושא המטריד ביותר, 40% את התקיפות הרוסיות בטילים וכטב"מים
- בסך הכול 64% בחרו שחיתות או אי־מקצועיות של השלטון, לעומת 53% שבחרו תקיפות או המצב בחזית
- בקרב מי שאינם סומכים כלל על זלנסקי, 85% רואים בו אחראי לשחיתות סביבתו; בקרב מי שסומכים עליו באופן מלא, רק 3% סבורים כך
- KIIS הזהיר כי המושג "אחריות אישית" נתפס בעיקר כאחריות פוליטית ולא כמעורבות אישית בשחיתות
למה זה חשוב
הנתון של 72% המייחסים לנשיא אחריות אישית לשחיתות סביבתו הוא שיפוט שלילי חריג בעוצמתו כלפי מנהיג בתקופת מלחמה. שני שלישים (64%) מציגים חוסר שביעות רצון מהשלטון כדאגה מרכזית, במקצת יותר מ־53% שמציינים גורמי מלחמה — איזון נדיר בין חששות מלחמתיים לביקורת על השלטון. הסקר גם מודד כיצד עמדות כלפי זלנסקי משתלבות עם רמת האמון בו: רק 3% מהסומכים עליו באופן מלא רואים בו אחראי, לעומת 85% מהלא סומכים כלל.
מה קרה
KIIS ערך סקר Omnibus ארצי ביוזמתו, כששאלות בנושא שחיתות נוספו על ידי ה־NGO "פורום". בין 12 ל־21 בספטמבר 2026 נערכו ראיונות טלפוניים (CATI) עם מדגם אקראי של מספרי טלפון ניידים בקרב 1,002 מבוגרים המתגוררים בשטח המבוקר על ידי הממשלה. אזרחים שעזבו את אוקראינה אחרי 24 בפברואר 2022 ותושבי שטחים שאינם בשליטת הממשלה לא נכללו במדגם.
72% מהנשאלים אמרו כי זלנסקי נושא באחריות אישית לשחיתות סביבתו, 25% חלקו על כך ו־3% לא ידעו להשיב. KIIS הדגיש כי המושג "אחריות אישית" נתפס על ידי המשיבים בעיקר כאחריות פוליטית ולא כמעורבות אישית במעשי שחיתות. 72% סבורים שרמת השחיתות במדינה עלתה מאז תחילת הפלישה בקנה מידה מלא, 6% סבורים שירדה ו־17% שלא השתנתה.
בשאלה הפתוחה שנשמעו 12 אפשרויות תשובה וניתן היה לבחור עד שלוש, 50% כינו את השחיתות בשלטון כדאגה המרכזית, 40% את התקיפות הרוסיות בטילים וכטב"מים, 30% את אי־המקצועיות של השלטון, 28% את השכר והפנסיות הנמוכים, 24% את פעילות מרכזי הגיוס (TCC), 23% את עליית המחירים ו־21% את המצב בחזית. בסך הכול 64% בחרו שחיתות או אי־מקצועיות של השלטון, לעומת 53% שבחרו תקיפות או המצב בחזית.
הנטייה הפוליטית ברורה: בקרב מי שסומכים על זלנסקי באופן מלא רק 3% רואים בו אחראי, לעומת 17% בקרב מי שסומכים עליו "במידה מסוימת", 57% בקרב מי שאינם סומכים עליו "במידה מסוימת", ו־85% בקרב מי שאינם סומכים עליו כלל. הטעות הסטטיסטית המרבית לא עולה על 4.1% למדדים סמוכים ל־50%, אם כי KIIS הודה כי בתנאי מלחמה קיימת סטייה שיטתית נוספת.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל 14 המקורות שסופקו הם אוקראיניים — כלי תקשורת וסוכנויות מקומיות — ולכן הכיסוי הוא כולו מקומי. הדיווח מתמקד בנתון הכותרת של 72% המייחסים לזלנסקי אחריות אישית לשחיתות סביבתו, ומציג זאת כמסר הפוליטי המרכזי של הסקר. כמה כלי תקשורת מדגישים גם את ההשוואה בין שחיתות למלחמה ומסמנים את המסקנה שחוסר שביעות רצון מהשלטון משתווה כעת לחששות מלחמתיים או אף עולה עליהם, כאות פוליטי פנימי בולט. מרבית הדיווחים כוללים את הסייג של KIIS שלפיו "אחריות" נתפסת על ידי הנשאלים כאחריות פוליטית ולא כמעורבות אישית, ובכך מרככים את נתון הכותרת בהקשר מתודולוגי.
רקע
KIIS ערך את הסקר בשיטת CATI עם מדגם אקראי של מספרי טלפון ניידים, ושאל 1,002 מבוגרים בשטח המבוקר על ידי הממשלה. אזרחים שעזבו את אוקראינה אחרי 24 בפברואר 2022 ותושבי שטחים שאינם בשליטת הממשלה לא נכללו. הנשאלים שמעו 12 אפשרויות תשובה ויכלו לבחור עד שלוש, כך שסכום האחוזים עולה על 100 ואין להתייחס לכל פריט כדירוג כפוי. KIIS הזהיר כי בתנאי מלחמה קיימת סטייה שיטתית נוספת מעבר לטעות הסטטיסטית הפורמלית, אך ציין כי התוצאות שומרות על ייצוגיות גבוהה. מנהל KIIS אנטון הרושצקי הצביע על כך ששאלות מתודולוגיות שונות מניבות תוצאות שונות: בסקר סגור מאפריל 2026 (שחיתות מול פלישה כאיום הגדול יותר) השחיתות הובילה 54% מול 39%, ואילו בשאלה פתוחה מוקדם יותר השנה 65% ציינו את המלחמה ורק 29% את השחיתות כאתגר המרכזי.