צבא אוקראינה סיפק באמצעות רחפנים כ-4 טונות מזון לתושבי אולשקי הכבושה בחרסון
הצבא האוקראיני סיפק באמצעות רחפנים כ-4,000 ק"ג של מוצרי מזון ל-100 נקודות יעד בעיר אולשקי הכבושה במחוז חרסון, בעקבות המצור ההומניטרי שמטילים הרוסים. לדברי ראש המינהל הצבאי של מחוז חרסון, אולכסנדר פרוקודין, מדובר באחת מפעולות האספקה הגדולות שנערכו עד כה, והיא חלק משורת אספקות שיטתיות שמתבצעות מאז מרץ 2026. במקביל העלה שר החוץ אנדריי סיביגה את המצב באולשקי במועצת הביטחון של האו"ם, והאומבודסמן דמיטרו לובינץ מסר כי רוסיה אינה מאשרת משימת פינוי הומניטרי.
עיקרי הדברים
- ראש מינהל מחוז חרסון, אולכסנדר פרוקודין, הודיע כי הצבא האוקראיני סיפק כ-4,000 ק"ג (4 טונות) מזון לאולשקי הכבושה באמצעות רחפנים, ל-100 נקודות יעד בעיר.
- מדובר באחת מפעולות אספקת המזון הגדולות שביצעו הכוחות האוקראינים מאז שהחלו אספקות שיטתיות ברחפנים במרץ 2026.
- בפעולה השתתפו יחידות מהקורפוס ה-30 של חיל הנחתים, קבוצה טקטית 'הרעם' (Hrim), חטיבת הנחתים ה-34 'בוריספן', יחידת 'בולהריצ'י' של חטיבת המשמר הלאומי ה-11, הגדוד ה-34 של המשמר הלאומי, ויחידת הגבול ה-79.
- לדברי פרוקודין, כוחות רוסיים מיירטים רחפני סיוע, מתפסים או מוכרים מחדש מזון שיועד לילדים ולקשישים, ועוצרים תושבים שמקבלים חבילות סיוע.
- שר החוץ אנדריי סיביגה העלה את המצב באולשקי במועצת הביטחון של האו"ם ב-23 בספטמבר 2026, תוך השוואה לרעב הגדול (Holodomor) של 1932–1933.
- האומבודסמן דמיטרו לובינץ מסר ב-16 בספטמבר כי רוסיה אינה מאשרת זה זמן רב משימת פינוי הומניטרי של אזרחים מאולשקי, למרות הסכמים קודמים.
- מספר האזרחים שנותרו באולשקי שנוי במחלוקת: כ-2,000 לפי מינהל מחוז חרסון (כולל כ-50 ילדים), לעומת יותר מ-6,000 באולשקי ובמחוז הסמוך (כולל כ-200 ילדים) לפי מועצת הכנסיות.
למה זה חשוב
פעולת אספקת המזון ברחפנים ממחישה כיצד אוקראינה מנסה לעקוף את המצור ההומניטרי שהטילו הרוסים על אולשקי, שבה תושבים חיים ללא גישה יציבה למזון, חשמל, גז ומים ואינם יכולים לעזוב. לדברי פרוקודין, הרוסים לא רק מיירטים את הרחפנים אלא גם מתפסים או מוכרים מחדש את המזון ועוצרים תושבים שמקבלים חבילות סיוע. העלאת הנושא במועצת הביטחון של האו"ם ופניות לאפיפיור לאו ה-14, לאו"ם ולוועד הבינלאומי של הצלב האדום מעידים על מאמץ דיפלומטי לפתוח מסדרון הומניטרי. הפער בין ההערכות לגבי מספר האזרחים שנותרו במקום — כ-2,000 לפי מינהל מחוז חרסון לעומת יותר מ-6,000 לפי מועצת הכנסיות — מדגיש את המידה שבה קיים סיכון לאוכלוסייה אזרחית שאין לה גישה לסיוע קרקעי.
מה קרה
ב-27 בספטמבר 2026 דיווח ראש המינהל הצבאי של מחוז חרסון, אולכסנדר פרוקודין, כי הצבא האוקראיני סיפק באמצעות רחפנים כ-4 טונות מזון לעיר אולשקי הכבושה, שממוקמת על הגדה השמאלית של הדניפר, המהווה כעת את קו המגע במחוז. המזון הועבר ל-100 נקודות יעד שסומנו מראש ברחבי העיר. מדובר באחת מפעולות האספקה הגדולות שנערכו עד כה, במסגרת שורת אספקות שיטתיות שמתבצעות מאז מרץ 2026 בשיתוף חטיבת המשמר הלאומי ה-11 וחטיבת הנחתים המבודדת ה-34 'בוריספן'.
בפעולה האחרונה השתתפו הקורפוס ה-30 של חיל הנחתים, קבוצה טקטית 'הרעם', חטיבת הנחתים ה-34 'בוריספן', יחידת 'בולהריצ'י' של חטיבת המשמר הלאומי ה-11, הגדוד ה-34 של המשמר הלאומי ויחידת הגבול ה-79. בין המוצרים שהועברו: לחם, קמח, שמרים, שימורים, עוגיות, פריכיות, חמאה ודגנים; המוצר המבוקש ביותר היה פטה. לדברי ראש תקשורת חטיבת הנחתים ה-34, יבהן וורונצקי, נעשה שימוש ברחפנים מסוגים שונים, רובם נושאים 10–20 ק"ג וחלקם עד 50 ק"ג, בהתאם לזמינות בכל יחידה.
לדברי פרוקודין, כוחות רוסיים מנסים לשבש את האספקה באמצעות יירוט רחפנים, תפיסה או מכירה מחדש של מזון, וכן מעצרים, מכות ואלימות נגד תושבים שמקבלים חבילות הומניטריות. לפי הדיווחים, האספקה הקרקעית האחרונה לעיר הייתה בסוף מאי 2026.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית מציגה את הפעולה כהישג של שורת יחידות צבאיות שמנסות לעקוף את המצור הרוסי, תוך שימת דגש על היקף המבצע (4 טונות, 100 נקודות יעד) ועל שמות היחידות שהשתתפו. הסיקורים מדגישים את ההאשמות נגד רוסיה על שיבוש אספקת הסיוע: יירוט רחפני סיוע, תפיסה או מכירה מחדש של מזון, ומעצר ואלימות נגד תושבים שקיבלו חבילות. במקביל מקשרים את המשבר למאמץ הדיפלומטי שמוביל שר החוץ אנדריי סיביגה באו"ם ולפניות מועצת הכנסיות לאפיפיור, לאו"ם ולוועד הבינלאומי של הצלב האדום לסייע בפינוי תושבים.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
המקור הבינלאומי היחיד בקלט, העיתון הצרפתי לה מונד, מציג את המצב כמצור הומניטרי רחב יותר שבו אזרחים מנותקים כבר יותר מארבעה חודשים, חיים במחסור של מזון, חשמל, גז ותרופות, ולפי קייב מוסקבה חוסמת שיירות הומניטריות. הכתבה משקפת את המסגור האוקראיני על קטסטרופה הומניטרית מכוונת, אך אינה מפרטת את פעולת הרחפנים, את היחידות שהשתתפו או את ההאשמות על יירוט רחפני סיוע — נושאים שנותרו כנקודות דיבור אוקראיניות.
במה הדיווחים שונים
הפער העיקרי בין הדיווחים הוא בהערכת מספר האזרחים שנותרו באולשקי: מינהל מחוז חרסון מציין כ-2,000 איש (כולל כ-50 ילדים), בעוד שמועצת הכנסיות והדיווחים הנלווים מדברים על יותר מ-6,000 איש באולשקי ובמחוז הסמוך (כולל כ-200 ילדים). בנוסף קיימת מחלוקת מינורית על איות שם היחידה — 'Hrim' מול 'Grim' — אך שניהם מתייחסים לקבוצה הטקטית 'הרעם'. כמו כן, חלק מהמקורות מציגים את האספקה ברחפנים מאז מרץ 2026 כתחליף לאספקה קרקעית שנפסקה בסוף מאי, בעוד שאחרים מדגישים שמדובר במסלול מתמשך ולא בתחליף חד-פעמי.
רקע
אולשקי שוכנת על הגדה השמאלית של הדניפר, המהווה כיום את קו המגע במחוז חרסון, ונמצאת תחת כיבוש רוסי מאז פברואר 2022. אספקות סיוע שיטתיות ברחפנים מתבצעות על ידי מינהל מחוז חרסון יחד עם חטיבת המשמר הלאומי ה-11 וחטיבת הנחתים המבודדת ה-34 'בוריספן' מאז מרץ 2026, לאחר שהאספקה הקרקעית לעיר נפסקה בסוף מאי 2026. גורמי אמונה וזכויות אדם, ובהם מועצת הכנסיות והארגונים הדתיים של אוקראינה, פנו בנפרד לאפיפיור לאו ה-14, לאו"ם ולוועד הבינלאומי של הצלב האדום בבקשה לסייע בפינוי תושבי אולשקי.