אוקראינה קוראת למדינות העולם לסגור את רשת "הבית הרוסי"
שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה הודיע כי אוקראינה פנתה רשמית לממשלות ברחבי העולם בקריאה להכיר באיום שמהווה רשת המרכזים התרבותיים הרוסיים הידועים כ-"בית רוסי" (Russky Dom) על הביטחון הלאומי, ולהגביל את פעילותם או לסגור אותם לחלוטין. סיביה איפיין את המרכזים הללו ככלי דיסאינפורמציה, חוסר יציבות וריגול, והוסיף כי למרות גל סגירות, הם ממשיכים לפעול בלפחות שבע מדינות אירופיות. הוא בירך על סגירת "הבית הרוסי" בברלין, שאירעה יממה קודם לכן.
עיקרי הדברים
- אוקראינה פנתה רשמית לממשלות ברחבי העולם בקריאה להגביל את פעילות רשת "הבית הרוסי" או לסגור אותה לחלוטין.
- שר החוץ אנדריי סיביה איפיין את המרכזים הללו ככלי דיסאינפורמציה, חוסר יציבות וריגול.
- לדברי סיביה, מרכזי "הבית הרוסי" ממשיכים לפעול בלפחות שבע מדינות אירופיות.
- סיביה ציין כי פעילות הרשת נרחבת אף יותר באפריקה, במרכז ובמזרח אסיה, באזור אסיה-פסיפיק ובדרום אמריקה.
- בחלק מהמדינות תשתית הרשת נותרה ללא פגע, ובחלק מהמקרים "הבית הרוסי" משולב בתשתית הדיפלומטית של רוסיה.
- ב-18 בספטמבר נסגר "הבית הרוסי" בברלין לאחר שנים של פעילות שאוקראינה מכנה מזיקה.
למה זה חשוב
הקריאה האוקראינית מעצבתת דחיפה דיפלומטית לתגובה כלל-עולמית מתואמת נגד תשתית תרבותית-דיפלומטית המקושרת למדינה הרוסית בחו"ל. על ידי הצגת מרכזי "הבית הרוסי" כאיום ביטחוני, אוקראינה שואפת לבסס תקדים בגרמניה — שם נסגר המרכז בברלין — כמודל לפעולה במדינות נוספות.
מה קרה
ב-19 בספטמבר 2026 הודיע שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה בפוסט ברשת החברתית X כי אוקראינה פנתה רשמית לממשלות ברחבי העולם בבקשה להכיר באיום שמהווה רשת המרכזים התרבותיים הרוסיים הידועים בשם "הבית הרוסי" (Russky Dom), ולנקוט צעדים להגבלת פעילותם או לסגירתם המוחלטת.
סיביה תיאר את המרכזים ואת הסוכנות הרוסית רוסוטרודניצ'סטבו, שהם נציגויותיהם הבינלאומיות, ככלים של דיסאינפורמציה, חוסר יציבות וריגול. לדבריו, למרות גל סגירות, הרשת ממשיכה לפעול בלפחות שבע מדינות אירופיות, ופעילותה נרחבת אף יותר באפריקה, במרכז ובמזרח אסיה, באזור אסיה-פסיפיק ובדרום אמריקה. בחלק מהמדינות, הוא ציין, תשתית הרשת נותרה ללא פגע, ובמקרים מסוימים "הבית הרוסי" משולב בתשתית הדיפלומטית של רוסיה.
סיביה בירך על הצעדים שנקטו רשויות אירופיות לחסימת הרשתות הללו, והדגיש במיוחד את גרמניה, שם נסגר ב-18 בספטמבר המרכז בברלין. סגירה זו באה בעקבות האשמתה של גרמניה את רוסיה בתקיפה היברידית בשדה התעופה לייפציג בתחילת אוגוסט, כאשר נמצאו בו שני רחפנים עם חומרי נפץ ליד מטוס תובלה צבאי אוקראיני. גרמניה הכריזה על צעדי תגובה, ובכללם סגירת הקונסוליה הכללית הרוסית בבון וביטול ההסכם על "הבית הרוסי" בברלין. שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול זימן את שגריר רוסיה, ובעקבותיו עשו כן בירות אירופיות רבות. משרד החוץ הרוסי הגיב באיום ב"תגובה מכובדת", זימן את השגריר הגרמני הזמני במוסקבה, וציווה על סגירת הקונסוליה הכללית הגרמנית בסנקט פטרבורג עד 18 בספטמבר. בנוסף, הודיע ראש משרד החוץ הרוסי על סגירת כל שלוש הסניפים של מכון גתה הגרמני ברוסיה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל המקורות שצוינו בתקציר הם אוקראיניים, והם מציגים באופן אחיד את קריאתו של סיביה כדחיפה דיפלומטית מוצדקת נגד תשתית תעמולה וריגול רוסית. המקורות מברכים על סגירת "הבית הרוסי" בברלין כתקדים לפעולה דומה במדינות נוספות.
במה הדיווחים שונים
מקורות אוקראיניים שונים נותנים תאריכים שונים לסגירת "הבית הרוסי" בברלין — 18 בספטמבר לעומת התייחסות ל-"אתמול" ביחס לפוסט של סיביה מ-19 בספטמבר. כמו כן, קיימת אי-בהירות בנוגע לתאריך המדויק של אירוע הרחפנים בשדה התעופה לייפציג — חלק מהמקורות מציינים את 4 באוגוסט 2026, בעוד אחרים מתארים את האירוע כמתרחש בתחילת אוגוסט 2025 או 2026.
רקע
מרכזי "הבית הרוסי" הם נציגויותיה הבינלאומיות של רוסוטרודניצ'סטבו, סוכנות ממשלתית רוסית שהאיחוד האירופי הכליל ברשימת הסנקציות שלו ב-2022, תוך שתיאר אותה כמבנה הממלכתי העיקרי דרכו מפיץ הקרמלין "כוח רך" ותפיסת "העולם הרוסי", ובכלל זה מבצעי השפעה וגיוס סוכנים.