זלנסקי הודיע על החזרת הצהרות הון לגורמי אכיפה וחתם על חוק נגד מוקדי הונאה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע ב-16 בספטמבר על הכנת החלטה להחזיר את חובת הצהרות ההון לשוטרים ולאנשי כוחות הביטחון שאינם משרתים בחזית, על מנת לאפשר בקרה אמיתית על רכושם ואורח חייהם. במקביל, הוא הורה לראש הממשלה סרהי קורצקי לבדוק את כל ראשי הגופים המרכזיים של הרשות המבצעת, בהם רשות המסים, ARMA ומספר פיקוחים שהוא הגדיר כבעלי סיכון שחיתות גבוה, וקרא להאיץ את חידוש החברות הממשלתיות "ליסי אוקראיני" ו"אנרגואטום". זלנסקי גם חתם על חוק שהעבירה הראדה בתמיכת 313 חברי פרלמנט, המחיל אחריות פלילית חדשה על מוקדי הונאה אלקטרוניים ועל הקמת ארגוני הונאה.
עיקרי הדברים
- זלנסקי הודיע שיוחזרו הצהרות הון לשוטרים ולאנשי כוחות הביטחון שאינם בחזית, בהיקף שיאפשר בקרה על רכושם ואורח חייהם.
- הנשיא הורה לראש הממשלה סרהי קורצקי לבדוק את כל ראשי הגופים המרכזיים של הרשות המבצעת, כולל רשות המסים, ARMA ופיקוחים שונים.
- זלנסקי קרא להאיץ את חידוש "ליסי אוקראיני" ו"אנרגואטום" בהסתמך על הניסיון של "אוקרנאפטה" ו"נאפטוגז".
- הראדה אישרה ב-16 בספטמבר את הצעת החוק 10190 ברוב של 313 חברי פרלמנט, וזלנסקי חתם עליו.
- החוק החדש מוסיף לחוק העונשין את העבירה "הונאת תקשורת אלקטרונית" וקובע עונשי מאסר של 3 עד 12 שנים, ואף 7 עד 12 שנים עם חילוט רכוש למנהיגי ארגון הונאה.
- זלנסקי קשר בין החבילה למילוי "גירעון תקציבי משמעותי" בתקופת המלחמה.
למה זה חשוב
הצהרות ההון היו אחת מאבני היסוד של מערך האנטי-שחיתות האוקראיני לפני המלחמה, והשעייתן בעקבות הפלישה הרוסית בפברואר 2022 יצרה פער שמקשה לפקח על נכסיהם של אנשי אכיפה בעורף. החזרת החובה, גם אם מצומצמת למי שאינם בחזית, פותחת מחדש את הצוהר לבקרה על שוטרים, חוקרים ואנשי שירותי ביטחון שאינם משתתפים בלחימה — קבוצה שבמהלך המלחמה צברה כוח משמעותי. ההוראה לבדוק את ראשי הגופים המרכזיים, לרבות רשות המסים ו-ARMA, ממקדת את הלחץ במוסדות שזלנסקי עצמו הגדיר כבעלי סיכון שחיתות גבוה. במקביל, חוק מוקדי ההונאה משלים את מבצעי האכיפה שנערכו לאחרונה (411 חיפושים באוגוסט ומבצע "קרתגו" של NABU ו-SAP), ומעניק להם בסיס עונשין כבד יותר. ברמה החיצונית, שיקום והרחבת מנגנון ההצהרות הם תנאי שצוין בהסכמי אוקראינה עם קרן המטבע הבינלאומית ובמסגרת תוכנית Ukraine Facility של האיחוד האירופי — ולכן הצעד נושא גם משמעות פיננסית-בינלאומית, לצד הצדקתו הפנימית של זלנסקי בדבר הגירעון התקציבי.
מה קרה
ב-16 בספטמבר 2026 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בנאום הערב שלו, ולאחר שקיים באותו יום ישיבה לגיבוש צעדים חקיקתיים נוספים, על שורת החלטות בתחומי האנטי-שחיתות והביטחון הפיננסי. ראשית, הוא הודיע שייערך הליך להחזרת חובת הצהרות ההון לשוטרים ולאנשי כוחות הביטחון שאינם משרתים בחזית, בהיקף שיאפשר לדבריו בקרה אמיתית על רכושם ואורח חייהם. שנית, הוא הורה לראש הממשלה סרהי קורצקי לבדוק את כל ראשי הגופים המרכזיים של הרשות המבצעת — הן את המכהנים והן את הממלאים תפקיד זמני — תוך שהוא מזהה במיוחד את רשות המסים, ARMA ומספר פיקוחים ממשלתיים כבעלי סיכון שחיתות גבוה. שלישית, הוא קרא לממשלה להאיץ את חידוש החברות הממשלתיות "ליסי אוקראיני" ו"אנרגואטום" בהסתמך על הניסיון שנצבר ב"אוקרנאפטה" וב"נאפטוגז". באותו יום, הראדה אישרה ברוב של 313 חברי פרלמנט את הצעת החוק מספר 10190, המחילה אחריות פלילית על הונאת תקשורת אלקטרונית ועל פעילות מוקדי הונאה. החוק, שאותו חתם זלנסקי, מוסיף לחוק העונשין את העבירה החדשה "הונאת תקשורת אלקטרונית" וקובע עונשי מאסר של 3 עד 8 שנים לעבירה הבסיסית, 5 עד 10 שנים למי שחוזר על העבירה, ו-7 עד 12 שנים אם העבירה נעשתה בתקופת מצב חירום. יצירת ארגון הונאה או עמידה בראשו נושאת 7 עד 12 שנים עם חילוט רכוש, והשתתפות בארגון כזה — 5 עד 10 שנים. משתתף שמדווח בעצמו על הארגון ומסייע לחשיפתו לפני הודעת חשד עשוי להשתחרר מאחריות; הנחמה הזו אינה חלה על מארגנים ומנהיגים. זלנסקי הודה לפרלמנטארים על הצבעותיהם הפרודוקטיביות והצדיק את החבילה כולה בצורך למלא גירעון תקציבי משמעותי בתקופת המלחמה. הקבינט הופקד להכין ולהציג את פרטי היישום של ההחלטות הללו.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל המקורות שסיפקו מידע הם אוקראינים, והם מציגים את החבילה כיוזמה פנימית של אנטי-שחיתות וייצוב תקציבי. הם מרכזים את הדיווח סביב דמותו של זלנסקי כמודיע העיקרי, ומדגישים את נאום הערב והישיבה של 16 בספטמבר כמסגרת ההכרזה. הסיקור מקשר בין חוק מוקדי ההונאה לבין מבצעי האכיפה השוטפים — חיפושי המשטרה ב-94 מוקדים שנחשפו באוגוסט, ומבצע "קרתגו" של NABU ו-SAP סביר הנטען "כיסוי" של רשת הונאה על ידי גורם במשרד התובע הכללי — וכן להצהרת האיחוד האירופי שלפיה גופי האנטי-שחיתות חייבים לפעול ללא הפרעה. המקורות מדגישים את הדחיפות הפיסקלית, ומצטטים את זלנסקי שהגירעון משמעותי ושכל החלטה הממלאה אותו מסייעת לאזרחים ולביטחון המדינה.
במה הדיווחים שונים
שתי מחלוקות עולות מהמקורות שסופקו. ראשית, שמות החברות הממשלתיות שזלנסקי הזכיר מופיעים בכתיבים שונים: "ליסי אוקראיני" / "Lesy Ukrainy" / "Lisiv Ukrainy" / "Forests of Ukraine", "Ukrnafta" / "Uknafta", וכך גם "Naftogaz" ללא שינוי, ויש אף עובדות שמשמיטות את ה"ה" המובילה. שנית, המקורות חלוקים בשאלת העונש המרבי על השתתפות במוקדי הונאה: עובדה אחת מציינת עד 15 שנות מאסר עם חילוט רכוש, בעוד אחרת מפרקת את העונשים לפי סוג העבירה — 3 עד 8 שנים להונאת תקשורת אלקטרונית, 5 עד 10 שנים לחזרה על העבירה, 7 עד 12 שנים תחת מצב חירום, 7 עד 12 שנים עם חילוט רכוש למארגנים, ו-5 עד 10 שנים למשתתפים.
רקע
חובת הצהרות ההון והבדיקות המלאות שלהן הושעו באוקראינה מיד עם תחילת הפלישה הרוסית בפברואר 2022. ב-12 באוקטובר 2023 נכנס לתוקף חוק ששיקם רשמית את ההצהרות האלקטרוניות, אך דחה את הגשתן עבור קטגוריות מסוימות של חיילים ושוטרים המשתתפים בדחיית התוקפנות עד לסיום מצב החירום. באוגוסט 2026 אישר הקבינט הצעת חוק המציעה לפתוח את ההצהרות של אנשים המבצעים משימות לטובת הביטחון וההגנה הלאומיים שנה אחרי ביטול מצב החירום. ב-12 באוגוסט דיווחה המשטרה על 411 חיפושים ועל סגירת 94 מוקדי הונאה שבהם נמצאו 1,794 עמדות עבודה מצוידות במלואן. בנוסף, ביצעו NABU ו-SAP את מבצע "קרתגו" סביר הנטען "כיסוי" של רשת מוקדי הונאה על ידי בכיר במשרד התובע הכללי. ב-12 בספטמבר הגיב ראש הממשלה סרהי קורצקי לפרשה ואמר שעל עובדות שחיתות באוקראינה להינזף בדרגים שונים, ושהחקיקה תמשיך להשתפר. האיחוד האירופי מסר בעקבות הפרשה שגופי האנטי-שחיתות באוקראינה חייבים לפעול ללא הפרעה.