חשוד בפרשת "קרתגו" המשיך לכהן רשמית בתפקידו בפרקליטות הכללית למרות מעצרו
סרהי קרופיבה, חשוד בפרשת "קרתגו" של נא"בו וסא"פ בחשד לארגון הגנה על מוקדי טלפון הונאה, המשיך לכהן רשמית כסגן ראש מחלקת שיתוף הפעולה הבינלאומי של משרד התובע הכללי גם לאחר שבית המשפט העליון למאבק בשחיתות (ואק"ס) הורה על מעצרו עד 2 בנובמבר. הצהרתו של התובע הכללי לשעבר רוסלן קרבצ'נקו כי קרופיבה הושעה מתפקידו סותרת את התשובה הרשמית של המשרד, שלפיה לא נרשם צו השעיה או פיטורין. ב-18 בספטמבר בוטל תפקידו במסגרת ארגון מחדש של המחלקה, ונהגו סרהי קוצקי, חשוד נוסף בתיק, פוטר אף הוא.
עיקרי הדברים
- ב-4 בספטמבר נא"בו וסא"פ הודיעו על מבצע "קרתגו" חושף ארגון פלילי שקישר בין גורמים במשרד התובע הכללי לבין מוקדי טלפון הונאה.
- ב-6 בספטמבר ועדת ההסגר העליונה למאבק בשחיתות (ואק"ס) הורתה על מעצרו של קרופיבה עד 2 בנובמבר, עם חלופת מעצר של 120 מיליון גריבנות (התביעה ביקשה 200 מיליון).
- ב-6 בספטמבר הצהיר התובע הכללי דאז רוסלן קרבצ'נקו כי קרופיבה הושעה מתפקידו, אך בתשובה רשמית לבקשת מידע של מרכז נגד שחיתות נמסר כי צו השעיה או פיטורין "לא נרשם".
- נכון ל-17 בספטמבר קרופיבה עדיין החזיק רשמית בתפקידו במשרד התובע הכללי.
- ב-8 בספטמבר הפנתה המחלקה לביקורת פנים של המשרד תלונה משמעתית לוועדת המשמעת של התובעים (ק.ד.ק.פ) שכללה דרישה להשעייתו.
- ב-18 בספטמבר ארגן מחדש המשרד את מחלקת שיתוף הפעולה הבינלאומי וביטל את תפקיד סגן ראש המחלקה שמילא קרופיבה; באותו יום פוטר נהג המשרד סרהי קוצקי, חשוד נוסף בתיק.
- ב-15 בספטמבר אישרה הראדה את התפטרות קרבצ'נקו (317 קולות), לאחר שב-14 בספטמבר השעה אותו הנשיא זלנסקי מתפקידו.
למה זה חשוב
המקרה חושף פער בין הצהרותיהם הפומביות של בכירי הפרקליטות לבין המציאות המנהלית בפועל ביחס לחשוד בכיר בתיק שחיתות רגיש, ומעלה שאלות לגבי יכולתה של הפרקליטות לפעול במהירות כנגד עובדים משלה המעורבים בחשדות לשחיתות. הוא גם הוביל לפיטורי התובע הכללי קרבצ'נקו, לארגון מחדש של אחת ממחלקות המשרד, ולפתיחת הליך משמעתי נגד קרופיבה בוועדת המשמעת של התובעים. בבסיס התיק עומדות טענות חמורות לפיהן בכיר במשרד התובע הכללי עמד בראש ארגון פלילי שסיפק הגנה לרשת מוקדי טלפון של הונאה תמורת תשלומים חודשיים.
מה קרה
ב-4 בספטמבר הודיעו נא"בו וסא"פ על מבצע "קרתגו", שחשף ארגון פלילי שלכאורה סיפק הגנה למוקדי טלפון של הונאה תמורת תשלומים חודשיים. ב-6 בספטמבר הורה בית המשפט העליון למאבק בשחיתות (ואק"ס) על מעצרו של סרהי קרופיבה, סגן ראש מחלקת שיתוף הפעולה הבינלאומי של משרד התובע הכללי, עד 2 בנובמבר, עם חלופת מעצר של 120 מיליון גריבנות. באותו יום הצהיר התובע הכללי דאז רוסלן קרבצ'נקו כי קרופיבה הושעה מתפקידו וכי הורה להכין החלטת כוח אדם לפיטוריו. עם זאת, בתשובה רשמית לבקשת מידע של מרכז נגד שחיתות נמסר מאוחר יותר כי צו ההשעיה או הפיטורין "לא נרשם". נכון ל-17 בספטמבר קרופיבה עדיין החזיק רשמית בתפקידו במשרד. ב-8 בספטמבר הגישה המחלקה לביקורת פנים של המשרד תלונה משמעתית נגד קרופיבה לוועדת המשמעת של התובעים (ק.ד.ק.פ) עם דרישה להשעייתו, וב-10 בספטמבר פתחה הוועדה בהליך משמעתי נגדו. במקביל, ב-7 בספטמבר הודיע קרבצ'נקו על התפטרותו בעקבות החשדות; ב-14 בספטמבר השעה הנשיא זלנסקי את קרבצ'נקו מתפקידו, וב-15 בספטמבר אישרה הראדה את פיטוריו (317 קולות). התובע הכללי בפועל אנטון קובלסקי, שהחליף את קרבצ'נקו, פנה לוועדת המשמעת בבקשה להאיץ את ההליך נגד קרופיבה. ב-18 בספטמבר ארגן מחדש קובלסקי את מחלקת שיתוף הפעולה הבינלאומי של המשרד וביטל את תפקיד סגן ראש המחלקה שמילא קרופיבה; באותו יום פוטר נהג המשרד סרהי קוצקי, שנחשד גם הוא בתיק ועבד במשרד מאוגוסט 2025.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל המקורות שסופקו הם כלי תקשורת דוברי אוקראינית המסקרים חקירת שחיתות מקומית. הסיקור מתמקד בתגובה המוסדית של משרד התובע הכללי עצמו, תוך הדגשת מסמכים פנימיים, תשובות רשמיות לבקשות מידע והחלטות כוח אדם. המקורות מייחסים משקל רב לסתירה בין ההבטחות הפומביות של קרבצ'נקו לבין היעדר התיעוד של צו השעיה או פיטורין במשרד, ומציגים זאת כפגיעה במהימנותו של התובע הכללי לשעבר. הדיווח מתייחס בפירוט לצעדים הפרוצדורליים – תלונת הוועדה המשמעתית, ארגון מחדש של המחלקה ומכתבי התובע הכללי בפועל – המסבירים מדוע קרופיבה המשיך לכהן רשמית בתפקידו. טענתו של קרופיבה בבית המשפט לפיה שהה בלבוב בנסיעת עבודה מוצגת בספקנות, לצד ההפרכות מצד הפרקליטות האזורית של לבוב ופרקליט סא"פ. הנרטיב מקשר את התיק להשלכות הפוליטיות על התובע הכללי: דיווחים על יציאתו מהמדינה, צו ההשעיה של הנשיא והצבעת הפיטורין בפרלמנט.
במה הדיווחים שונים
שלוש מחלוקות בולטות עולות מהדיווחים. ראשית, הצהרתו של קרבצ'נקו מ-6 בספטמבר כי קרופיבה הושעה וכי הורה על פיטוריו סותרת את תשובתו הרשמית של משרד התובע הכללי לבקשת מידע, שלפיה לא נרשם צו השעיה או פיטורין. שנית, טענתו של קרופיבה בבית המשפט כי שהה בלבוב בנסיעת עבודה רשמית ונפגש עם ראש הפרקליקות האזורית של לבוב המכונה "מרט" נשללת הן על ידי הפרקליטות האזורית של לבוב והן על ידי פרקליט סא"פ; על פי החקירה שהה קרופיבה בלבוב לנופש עם בת זוגתו יליזבטה איווחננקו. שלישית, קיימים דיווחים סותרים לגבי מועד פיטורי נהג המשרד סרהי קוצקי: נכון ל-17 בספטמבר נמסר כי לא נרשם צו פיטורין, אך דיווח מאוחר יותר קובע כי קוצקי פוטר בצו של התובע הכללי בפועל ב-18 בספטמבר.
רקע
ב-4 בספטמבר הודיעו נא"בו וסא"פ על מבצע "קרתגו" שחשף ארגון פלילי לכאורה הקשור למוקדי טלפון של הונאה. ב-6 בספטמבר הורה בית המשפט העליון למאבק בשחיתות (ואק"ס) על מעצרו של סרהי קרופיבה עד 2 בנובמבר, עם חלופת מעצר של 120 מיליון גריבנות (התביעה ביקשה 200 מיליון). על פי החוק האוקראיני, תובע מכהן אינו יכול להיות מושעה או מפוטר אך ורק על בסיס הודעת חשד או החלטת מעצר; ההשעיה מחייבת החלטת שופט חוקר במסגרת הליך פלילי או החלטת ועדת המשמעת של התובעים במסגרת הליך משמעתי. ב-7 בספטמבר הודיע התובע הכללי רוסלן קרבצ'נקו על התפטרותו על רקע חשדות השחיתות. ב-14 בספטמבר השעה הנשיא זלנסקי את קרבצ'נקו, וב-15 בספטמבר אישרה הראדה את פיטוריו (317 קולות); באותו יום דווח כי קרבצ'נקו חצה את גבול אוקראינה. התובע הכללי בפועל אנטון קובלסקי החליף את קרבצ'נקו בראשות משרד התובע הכללי, ודחף לפעולה מהירה של ועדת המשמעת של התובעים ולארגון מחדש של המחלקה.