תחקיר הניו יורק טיימס: אוקראינה הפסידה כ-1.2 מיליארד דולר ב-2024 עקב מעילות ורכש כושל
הניו יורק טיימס פרסם תחקיר המבוסס על דוחות סודיים של הגוף המבקר הפנימי האוקראיני לשנים 2024–2025. על פי הדוחות, אוקראינה הפסידה כ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2024 בלבד עקב הונאה, בזבוז וניהול לקוי ברכש ביטחוני. התחקיר מתעד חוזים שנחתמו עם ספקים שלא עמדו בהתחייבויותיהם או שהיו תחת חקירות פליליות, וכן מקרים של תחמושת פגומה שסופקה לחזית.
עיקרי הדברים
- התחקיר מבוסס על דוחות סודיים של מבקר המדינה האוקראיני לשנים 2024–2025
- הפסדים של כ-1.2 מיליארד דולר ב-2024 עקב הונאה, בזבוז וניהול כושל, לפי המבקרים
- בחירת הצעות יקרות יותר במכרזים גררה הפסדים של כ-126 מיליון דולר
- שבעה מתוך עשרת הקבלנים הצבאיים המובילים קיבלו הזמנות חדשות למרות חקירות פליליות, אי-עמידה בחוזים קודמים או מעצרי בכירים
- במכרז רקטות ב-2024 נבחרה ההצעה היקרה ביותר של חברת-בת של Czechoslovak Group, למרות שכל שלוש ההצעות היו למוצר זהה שיוצר בטורקיה; ההפרש: כ-130 מיליון דולר
- מפעל פבלוהראד הכימי בראשות לאוניד שימאן סיפק 233,000 פצצות מרגמה פגומות; שימאן נעצר ונידון לחמש שנות מאסר בתיק של מכירת חומרי נפץ במחירים מנופחים
- הממשלה חתמה על חוזה עם ספצטכנואקספורט למרות היסטוריית אי-עמידה; לחברה לא הייתה רישיון יצוא סרבי כנדרש, ובמקומו שימש מכתב ערבות של המודיעין הצבאי האוקראיני שמבקרי המדינה הטילו ספק בבסיסו המשפטי
למה זה חשוב
הדוחות המסווגים מספקים לראשונה הערכה כמותית של כ-1.2 מיליארד דולר שאבדו בשנה אחת עקב כשלי רכש ביטחוני – סכום משמעותי בתקציב ההגנה האוקראיני בזמן מלחמה. התחקיר חושף לא רק אובדן כספי אלא גם סיכון מבצעי ישיר: תחמושת פגומה שהגיעה לקווי החזית, והמשך התקשרות עם ספקים שלא עמדו בחוזים קודמים או שהיו תחת חקירות פליליות פעילות. כל אלה מציבים שאלות קשות על מנגנוני הפיקוח והאכיפה בשרשרת הרכש הצבאית של אוקראינה.
מה קרה
הניו יורק טיימס פרסם תחקיר המבוסס על למעלה מ-700 עמודים של דוחות סודיים שהכינו רשם המבקרים הממשלתי בשיתוף מחלקת הביקורת הפנימית של משרד ההגנה האוקראיני. על פי הדוחות, בשנת 2024 בלבד איבדה אוקראינה כ-1.2 מיליארד דולר עקב הונאה, בזבוז וניהול כושל ברכש ביטחוני. המבקרים מצאו כי הפסדים של כ-126 מיליון דולר נבעו מבחירת הצעות יקרות יותר במכרזים, וכי החוזים נחתמו שוב ושוב עם ישויות שלא עמדו בהתחייבויות קודמות. במכרז רקטות ב-2024 הציעו שלוש חברות מחירים של 4,200, 4,600 ו-5,100 דולר ליחידה – אך כל ההצעות היו למוצר זהה שיוצר באותו מפעל בטורקיה. אף על פי כן, הסוכנות לרכש ביטחוני בחרה בהצעה היקרה ביותר, של חברת-בת של Czechoslovak Group הצ'כית, מה שגרר לפי ההערכות הפרש של כ-130 מיליון דולר. שבעה מתוך עשרת הקבלנים הצבאיים הגדולים של אוקראינה קיבלו הזמנות חדשות למרות חקירות פליליות פתוחות או מעצרי בכירים. המבקרים זיהו 18 חברות שקיבלו חוזים חדשים למרות רקורד של אי-עמידה; שש מהן מעולם לא ביצעו חוזה בודד בהצלחה. במקרה בולט, מפעל פבלוהראד הכימי בראשות לאוניד שימאן, המכונה "מלך הנפיצים", סיפק 233,000 פצצות מרגמה לא שמישות, רבות מהן עם מבלי מושבתים או מטעני הנעה פגומים. שימאן נעצר ונידון לחמש שנות מאסר בתיק נפרד של מכירת חומרי נפץ במחירים מנופחים; עורך דינו אמר כי מרשוו אינו מודה באשמה ומתכנן לערער. בתיק אחר חתמה הממשלה על חוזה עם חברת המדינה ספצטכנואקספורט למרות היסטוריית אי-עמידה בחוזים; החברה לא הייתה בעלת רישיון היצוא הסרבי הנדרש, ובמקומו שימש מכתב ערבות של המודיעין הצבאי האוקראיני, שמבקרי המדינה הטילו ספק בבסיסו המשפטי. שר ההגנה דאז רוסטם אומרוב ביקש להסיר את מתווכי הביניים ולהציע כי החברה האמריקאית Regulus Global, ששימשה קבלנית משנה, תעבוד ישירות מול הסוכנות.
רקע
הסוכנות לרכש ביטחוני היא הגוף הממשלתי האוקראיני האחראי לחתימום חוזים לנשק ולציוד צבאי. סרביה שומרת על יחסים ידידותיים עם רוסיה, מה שמקשה על רכישות ישירות של אוקראינה מיצרנים סרביים של תחמושת מתקופת ברית המועצות. Czechoslovak Group היא קבוצת הגנה צ'כית רשומה, שחברת-בת שלה זכתה במכרז הרקטות הנדון בתחקיר.