בית משפט בהמבורג דחה את בקשת העורך של סרגיי קוזנצוב לסיום ההליכה
בית משפט הקרקע העליון בהמבורג דחה ב-27 באוקטובר את בקשת עורכי הדין של האיש הצבאי האוקראיני סרגיי קוזנצוב לסיום ההליכה בפרשת הפיצוץ בצינורות הגז Nord Stream. המשפט קבע שלפי המשפט הגרמני האשמה נהנית מזכות הגנה מלאה, ושחופשת העדות בגרמניה אינה מוגבלת בכללי השירות הצבאי של מדינה אחרת. בנוסף קבע בית המשפט להמשיך בהתקדמות המשפט לפי התוכנית.
עיקרי הדברים
- 27 באוקטובר התקיים בהמבורג המשפט השני בתיק קוזנצוב; המשפט הראשון היה ב-14 באוקטובר.
- בית המשפט דחה את בקשת עורכי הדין לסגור את התיק והחליט להמשיך את ההליכה.
- קוזנצוב, בן 50, обвиняется בגרימת פיצוץ, נזק לרכוש, הפרעת פעילות שירותים ציבוריים והשתתפות בפשעי מלחמה בנוף תקיפה בתשתית אזרחית.
- לפי החקירה, קוזנצוב הפעיל קבוצה של שישה אנשים ששכרה יאכטה ברוסטוק והפלה בה מפצצות בים בלטי, בסמוך לאי בורנהולם.
- החקירה טוענת שהוא הפעיל לפחות ארבעה מתקני נפש במשקל של 14–27 קילוגרם, בעומק 70–80 מטר.
- הפיצוצים התת-ימיים ב-26 בספטמבר 2022 פגעו בשלושה מארבעת קווי הצינורות של Nord Stream 1 ו-Nord Stream 2.
- עורכי הדין טוענים שאין ראים שראו את קוזנצוב על היאכטה, שלא נמצאה בה DNA שלו ושאין ראיות ישירות נגדו.
למה זה חשוב
ההחלטה משאירה את המשפט הגרמני נגד קוזנצוב פעיל ומקדמת את ההליכה בנוגע להרס צינורות Nord Stream בשנת 2022. מרכז המחלוקת הוא השאלה ה чи חובות של חייל יכולות להגביל את יכולתו של קוזנצוב להעיד ולהגן על עצמו. התיק גם מעלה שאלות בנוגע לטענה המאוחדת של הפרקורורה הגרמנית כי הפעולות בוצעו בשם רשויות אוקראינה, למרות הכחשת אוקראינה את מעורבותה. בנוסף, דווח על תנאי החזקתו בגרמניה הביא לטענה של האומבודסמן האוקראיני כי מדובר בעינויים.
מה קרה
ביום ה-27 באוקטובר відקיים בית המשפט הקרקע העליון בהמבורג את הדיון השני בתיקו של סרגיי קוזנצוב. עורכי הדין ביקשו לסיים את ההליכה, אך בית המשפט דחה את הבקשה והחליט להמשיך את המשפט לפי התוכנית. מדובר בכמה ימים במהלך ההליכה, яку Кузнєцов מתמודד עם אישום פשעים חמורים. עורכי הדין טענו שבזמן הפיצוצים היה פעיל בצבא, חייב לשמור על סודות מדינה ולכן לא יכול היה להתייעץ עם עורכי הדין או להעיד. בית המשפט והפרקורור טענו מנגד שהמשפט הגרמני אינו מגביל את זכותו של האשמה להגנה ואת חופשתו להעיד. באותו יום נשמעו בבית המשפט איגרות від полковניק הצבאי האוקראיני רומאן צ׳רווינסקי ויורי סמעניוק, שטענו כי קוזנצוב בקיץ ובסתיו 2022 היה בפיקוד ישיר של צ׳רווינסקי בכוחות למשימות מיוחדות. האשמה טוענת, що керів групою з шести осіб, яка орендувала яхту в німецькому місті Росток і попливла до Борнгольма, де заклала вибухівку у водах Балтійського моря.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הכתבות האוקראיניות מדגישות את המשך המשפט ואת השאלות המשפטיות סביב סודיות צבאית, עדות והגנתו של קוזנצוב. הן גם מקדמות את מכתבי החיילים האוקראיניים, הכחשת המעורבות של אוקראינה והצעתה לסייע בחקירה, כמו גם חששות האומבודסמן מחשידות תנאי החזקתו. Значне увага приділяється тезі захисників של Кузнєцов про відсутність прямих доказів, які пов’язують його з яхтою або з підривом.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הדיווח הבינלאומי מתמקד בהחלטה הדיונית של בית המשפט בהמבורג ובהמשך судового провадження щодо колишнього військовослужбовця. הוא передає позицію суду щодо права обвинуваченого на захист і свободу свідчення в Німеччині, а також наголошує на обвинуваченнях прокуратури та відсутності прямого доказового зв’язку, на який посилаються адвокати. У міжнародній репрезентації також згадується попереднє затримання Кузнєцова в Італії та передавання його до Німеччини.
במה הדיווחים שונים
Захист стверджує, що Кузнєцов перебував на дійсній військовій службі, був зобов’язаний зберігати державну таємницю і тому не міг консультуватися з адвокатами чи давати свідчення; суд і прокурор відповідають, що німецьке право не обмежує право обвинуваченого на захист чи свободу свідчення. Прокуратура стверджує, що Кузнєцов очолював групу, яка заклала вибухівку, а адвокати заперечують прямі докази проти нього: за їхніми словами, ніхто не бачив його на яхті, його ДНК там не виявили. Федеральна прокуратура Німеччини каже, що Кузнєцов та інші учасники діяли від імені влади України, тоді як президент Зеленський заявив, що Україна не мала жодного стосунку до диверсії. Джерела також differently датують офіційне пред’явлення обвинувачень: наприкінці червня 2026 року або 1 липня 2026 року.
רקע
Підводні вибухи 26 вересня 2022 року пошкодили три з чотирьох ниток газопроводів «Північний потік-1» і «Північний потік-2» у Балтійському морі. «Північний потік-1» був одним із основних маршрутів постачання російського природного газу до Німеччини до серпня 2022 року, коли Москва припинила постачання через нього. «Північний потік-2» не почав працювати, оскільки Німеччина призупинила його сертифікацію незадовго до початку повномасштабного вторгнення Росії в Україну. Кузнєцова затримали в Італії у 2025 році, а наприкінці листопада його передали Німеччині після екстрадиційних процедур. Німеччина розслідує підрив як диверсію та підозрює у причетності щонайменше двох українців — Сергія Кузнєцова та Володимира Журавльова, якого затримали в Хорватії.