מתקפות אוקראינה על מפעלי רוסנפט: ירידה ברווחים, עלייה בחוב וקיפאון בפרויקט "ווסטוק אויל"
תקיפות אוקראיניות חוזרות על מפעלי הזיקוק של רוסנפט גורמות להשבתות חוזרות, נזק מצטבר והחרפת הבעיות הפיננסיות של החברה, בעוד שפרויקט הדגל "ווסטוק אויל" לא הגיע לתפוקה המתוכננת. רוסנפט, המפעילה כשליש מכושר הזיקוק הרוסי, רשמה ירידה של כ-20% ברווח הנקי במחצית הראשונה של השנה, והחברה מתמודדת עם עלויות תיקון מצטברות וקושי להגן על המתקנים מפני גלים של כלי טיס בלתי מאוישים.
עיקרי הדברים
- רוסנפט מפעילה 12 מפעלי זיקוק, המהווים כשליש מכושר הזיקוק הכולל של רוסיה.
- הרווח הנקי של רוסנפט במחצית הראשונה של השנה ירד בכ-20%, ל-200 מיליארד רובל (כ-2.4 מיליארד דולר).
- יחס החוב הנקי של רוסנפט לרווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות עלה ל-1.8 בסוף יוני – הגבוה ביותר זה למעלה מחמש שנים.
- לפחות חמישה מתקנים של רוסנפט נפגעו מתקיפות אוקראיניות; בספטמבר אומתו 15 תקיפות כטב"מים על מפעלי זיקוק רוסיים, מהן חמש כוונו למתקני רוסנפט.
- מפעל הזיקוק בטואפסה לא פועל מאז אפריל; בריאזן ובסיזראן סבלו מהשבתות ממושכות או מתפעול מתחת לקיבולת המלאה.
- בפרויקט "ווסטוק אויל" שהושק בספטמבר, שדות חדשים במקבץ פאיאחה היוו פחות מ-5% מהזרימה טרום ההשקה, וצילומי לוויין מצביעים על כך שהרחבת הכושר תיקח שנים נוספות.
- ההגנה באמצעות מכולות, רשתות וכבלי פלדה לא הועילה מול גלי כטב"מים, ונציגי רוסנפט הזהירו כי עלויות התיקון החוזר אינן בנות-קיימא לאורך זמן.
למה זה חשוב
רוסנפט שולטת בכשליש מכושר הזיקוק של רוסיה, כך שהשבתות חוזרות במפעליה משפיעות ישירות על שוק הדלק הרוסי. התקיפות האוקראיניות הובילו למחסור בדלקים בתוך רוסיה ולהגבלות על יצוא בנזין, סולר ודלק תעופה, ולנפילה של כ-20% ברווח הנקי של החברה במחצית הראשונה. במקביל, פרויקט "ווסטוק אויל" שנועד לפצות על דעיכת השדות הוותיקים, תלוי בהשקעות זרות ובטכנולוגיה מערבית שאינן זמינות יותר בשל המלחמה והסנקציות.
מה קרה
תקיפות אוקראיניות חוזרות באמצעות כטב"מים פגעו במפעלי הזיקוק של רוסנפט לאורך רוסיה. לפחות חמישה מתקנים של החברה נפגעו, ובספטמבר אומתו 15 תקיפות על מפעלי זיקוק רוסיים, חמש מהן כוונו למתקני רוסנפט. מפעל הזיקוק בטואפסה על חוף הים השחור לא פועל מאז אפריל; מפעל הזיקוק בריאזן היה סגור יותר ממחצית הזמן מאז התקיפה הראשונה במאי ובלילה של ה-15 באוקטובר פרצה בו שריפה לאחר מתקפת כטב"מים; ומפעל הזיקוק בסיזראן לא פעל כלל או פעל בתפוקה של פחות משליש מהקיבולת הנקובה במשך רוב ששת החודשים האחרונים. ניסיונות להגן על המתקנים באמצעות מכולות, רשתות וכבלי פלדה לא הועילו מול גלי הכטב"מים, ותיקונים חוזרים גוררים עלויות מצטברות שלדברי נציגי החברה אינן בנות-קיימא. במקביל, הרווח הנקי של רוסנפט במחצית הראשונה של 2026 ירד בכ-20% ל-200 מיליארד רובל, ויחס החוב הנקי לרווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות עלה ל-1.8 בסוף יוני – הגבוה ביותר זה למעלה מחמש שנים.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
המקורות האוקראיניים שהסינתזה מבוססת עליהם מדגישים את התקיפות האוקראיניות והשלכותיהן על רוסנפט, ואת התקרבותן ההדרגתית למתקני פרויקט "ווסטוק אויל". הם רואים בירידה ברווחים, בעלייה בחוב, בתיקונים החוזרים ובצמצום התפוקה סימן לנזק ארוך-טווח של המשך המלחמה. כמו כן הם מציגים את חוסר היכולת של "ווסטוק אויל" לפתח שדות חדשים ואת תלותו במקורות נפט ישנים.
רקע
פרויקט "ווסטוק אויל" הושק בספטמבר כדי להדגים את יכולתה של רוסיה להפיק ולעבד נפט, ולהפוך את הצפון הרוסי למוקד אנרגטי. עם זאת, רוב הנפט שזרם בצינור החדש הגיע משדות ותיקים, והשדות החדשים במקבץ פאיאחה היוו פחות מ-5% מהזרימה טרום ההשקה. צילומי לוויין מראים כי הפיתוח בפאיאחה נמשך, אך הרחבתו תדרוש שנים והשקעות נוספות. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 שיבשה את תוכניות הפיתוח: משקיעים זרים פרשו, הסנקציות צמצמו את הגישה לטכנולוגיה, לציוד ולמכליות מיוחדות לשיט במים קפואים, וב-2020 הציע מנכ"ל רוסנפט איגור סצ'ין להפוך את הנתיב הימי הצפוני למסדרון אנרגטי גדול.