רוסיה הפעילה קמפיין סמוי ברשת נגד פוליטיקאים אמריקאים התומכים באוקראינה לפני בחירות אמצע הקדנציה
לפי הערכת מודיעין אמריקאי שהוצגה על ידי בכירי ועדות המודיעין בקונגרס, רוסיה הפעילה קמפיין השפעה מקוון סמוי בארצות הברית לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-3 בנובמבר. הקמפיין מכוון לפוליטיקאים משתי המפלגות התומכים באוקראינה ושואף לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ובמכונות ההצבעה. המודיעין האמריקאי לא מצא ראיות לניסיונות רוסיים לפרוץ לתשתיות הבחירות או לרשתות מטות הבחירות.
עיקרי הדברים
- בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית מתוכננות ל-3 בנובמבר
- רוסיה הפעילה קמפיין השפעה מקוון סמוי המכוון לפוליטיקאים אמריקאים משתי המפלגות התומכים באוקראינה
- הקמפיין שואף לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ולהפיץ ספקות לגבי מהימנות מכונות ההצבעה
- לפי הדיווח, רוסיה משתמשת בכלי בינה מלאכותית להאצת הפצת המידע המוטעה ולזיהוי מדויק יותר של קהלי יעד
- המודיעין האמריקאי לא מצא ראיות לניסיונות רוסיים לפרוץ לתשתיות בחירות או לרשתות מטות בחירות בארצות הברית
- דו"ח סודי של הקהילה המודיעינית האמריקאית, שהגיע לידי חברי הקונגרס, מתאר גם ניסיונות השפעה מסין ומאיראן, אך רוסיה זכתה לתשומת הלב הרבה ביותר בשל היקף פעילותה
- רשת החברתית X הודיעה כי הסירה למעלה מ-13 אלף חשבונות הקשורים לקמפיינים של דיסאינפורמציה רוסיים, סיניים ואיראניים
- המחוקקים סנאטור מארק וורנר וחבר הקונגרס ג'ים היימס חשפו את הממצאים ב-21 באוקטובר
למה זה חשוב
הקמפיין מכוון לפוליטיקאים התומכים באוקראינה ללא קשר להשתייכותם המפלגתית, במטרה להחליש את התמיכה הדו-מפלגתית בקייב. הטקטיקות המדווחות כוללות הפצת תחושת כאוס ואנרכיה, ערעור אמון במוסדות דמוקרטיים והטלת ספק במכונות ההצבעה, תוך שימוש בבינה מלאכותית להגדלת היקף ההשפעה. עם זאת, המודיעין האמריקאי לא מצא ראיות לניסיונות פריצה לתשתיות בחירות.
מה קרה
לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית ב-3 בנובמבר, חשף הקונגרס כי רוסיה מפעילה קמפיין השפעה מקוון סמוי. ב-21 באובמבר פרסמו סגן יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, הדמוקרט מארק וורנר, ובכיר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, הדמוקרט ג'ים היימס, ממצאים מדו"ח מודיעיני סודי שהגיע לידיהם באותו שבוע. לפי הממצאים, רוסיה מכוונת לפוליטיקאים משתי המפלגות התומכים באוקראינה ושואפת לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ובמכונות ההצבעה, תוך ניצול כלי בינה מלאכותית להאצת הפצת הדיסאינפורמציה ולזיהוי קהלי יעד. המודיעין האמריקאי לא מצא ראיות לניסיונות רוסיים לפרוץ לתשתיות בחירות או לרשתות מטות בחירות. במקביל, הדו"ח הסודי מתאר גם ניסיונות השפעה מסין ומאיראן, אך רוסיה זכתה לתשומת הלב הרבה ביותר בשל היקף פעילותה. רשת החברתית X הודיעה כי הסירה למעלה מ-13 אלף חשבונות הקשורים לקמפייני דיסאינפורמציה משלוש המדינות. המחוקקים לא ציינו מועמדים ספציפיים שעלולים להיות מטרות הקמפיין.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הכיסוי האוקראיני מדגיש את המיקוד הרוסי בפוליטיקאים אמריקאים התומכים באוקראינה, ללא קשר להשתייכותם המפלגתית, ומציג את המבצע כחלק ממאמץ רוסי רחב יותר לערער מוסדות אמריקאיים, ליצור חוסר יציבות חברתית ולהתערב בבחירות. כמו כן, הכיסוי מדגיש את היקף פעילותה של רוסיה ביחס לפעילות המדווחת של סין ואיראן.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הכיסוי הבינלאומי מתמקד בהערכת הקהילה המודיעינית האמריקאית ובכירי ועדות המודיעין בקונגרס, לפיה רוסיה מנהלת מבצעי השפעה מקוונים סמויים. הוא מספק הקשר באמצעות מבצעי בחירות רוסיים קודמים בארצות הברית ובמדינות אחרות, תוך הבחנה בין פעילות דיסאינפורמציה מדווחת לבין כל ניסיון מתועד לפרוץ לתשתיות בחירות.
במה הדיווחים שונים
דובר הרפובליקאי, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים ריק קרופורד, מתח ביקורת על המחוקקים מארק וורנר וג'ים היימס על כך שחשפו מידע מודיעיני וטען כי הם מסרו לעיתונאים פרטים סלקטיביים. לפי הדיווח, הדובר הוסיף כי הדמוקרטים נוטים להאיר את פעילות רוסיה אך לעולם לא את פעילות המפלגה הקומוניסטית הסינית.
רקע
לפי הערכות המודיעין האמריקאי, רוסיה מפעילה מבצעי דיסאינפורמציה במהלך מחזורי בחירות בארצות הברית החל מ-2016, כאשר באותה שנה נקשרו סוכנים רוסיים למתקפות סייבר על הוועדה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית ועל תיבות דואר אלקטרוני של עובדי מטה הבחירות של הילרי קלינטון, וכן למבצעי השפעה שכוונו נגדה. רוסיה הואשמה גם בהתערבות בבחירות בארצות הברית ב-2018 וב-2024, וכן בגיאורגיה, מולדובה וצרפת. הדו"ח הסודי הנוכחי מתאר גם ניסיונות השפעה מסין ומאיראן, אך רוסיה זכתה לתשומת הלב הרבה ביותר בשל היקף פעילותה. רשת החברתית X הודיעה כי הסירה למעלה מ-13 אלף חשבונות הקשורים לקמפייני דיסאינפורמציה רוסיים, סיניים ואיראניים.