פורסם: · עודכן:

טראמפ הסיר סנקציות על רוסיה – מחירי הנפט ירדו, זלנסקי מתנגד

ממשל טראמפ חתם על צו להסרת סנקציות ומכסים מרכזיים על אנרגיה רוסית במסגרת חוק גרהאם, והכריז על הפסקת אש אנרגטית בין אוקראינה לרוסיה המוגבלת לתקיפת בתי זיקוק. בעקבות ההודעה ירדו מחירי הנפט: חוזי ברנט נחתכו ב-1.98 דולר ל-107.88 דולר לחבית, ו-WTI ירד ב-1.16 דולר ל-100.25 דולר. מזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט טען כי המהלך מגביר את הלחץ על הקרמלין, בעוד שהנשיא זלנסקי ומבקרים אחרים הזהירו כי הדבר יחזק את פוטין.

עיקרי הדברים

  • ב-19 באוקטובר ירדו מחירי הנפט לאחר שטראמפ הסיר סנקציות ומכסים על רוסיה.
  • חוזי ברנט נפלו ב-1.98 דולר (1.80%) ל-107.88 דולר לחבית בשעה 04:27 GMT; WTI ירד ב-1.16 דולר (1.14%) ל-100.25 דולר.
  • ב-16 באוקטובר חתם טראמפ על צו המבטל את הסנקציות המחוזקות מהחוק שנכתב במשותף עם לינדזי גרהאם, שאמורות היו להיכנס לתוקף בקרוב.
  • שבעה סנאטורים אמריקנים מהמפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית טענו כי ההחלטה מפרה חוק אמריקני וקראו לטראמפ לחזור בו.
  • טראמפ הכריז על הפסקת אש אנרגטית בין אוקראינה לרוסיה 'מרגע זה', המוגבלת להפסקת תקיפת בתי זיקוק בשני הצדדים.
  • זלנסקי אמר כי ההחלטה כוללת כ-300,000–500,000 טון דיזל בחודש לעומת צריכה עולמית של 120 מיליון טון בחודש, ושאל מדוע ארה"ב לא חותמת על עסקת אספקת דיזל מאוקראינה.
  • מזכיר האנרגיה כריס רייט טען כי הקלת הסנקציות תגביר את הלחץ על הקרמלין בכך שתתמרץ את רוסיה להפחית את עוצמת הלחימה כדי להגן על תשתיות האנרגיה שלה.

למה זה חשוב

הביטול של הסנקציות המתוכננות במסגרת חוק גרהאם והקלת ההגבלות על ייבוא דיזל רוסי מהווים שינוי מדיניות משמעותי של ארה"ב כלפי רוסיה במהלך המלחמה. שווקי הנפט הגיבו מיד עם ירידת מחירי ברנט ו-WTI. הצהרת הפסקת האש האנרגטית, המצומצמת לתקיפת בתי זיקוק, יוצרת מסלול הסלמה-נסיגה חדש המונח על רקע המשך הלחימה, בעוד שממשל טראמפ מאיים בעצירת אספקת נשק ושיתוף מודיעין לאוקראינה אם תקיפות על מתקני אנרגיה רוסיים יימשכו. תומכים ומבקרים מתארים את אותה מדיניות במונחים הפוכים – כמנוף נוסף על מוסקבה או כמאפשר מימון רוסי למלחמה.

מה קרה

ב-19 באוקטובר חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו ביצועי שהסיר סנקציות ומכסים מרכזיים שהוטלו במסגרת חוק גרהאם, אותו חתם לחוק בחודש שעבר בלחץ מחוקקים שביקשו להגביר את הלחץ על מוסקבה בשל המלחמה באוקראינה. ב-16 באוקטובר כבר חתם טראמפ על צו שביטל את הסנקציות המחוזקות מהחוק שנכתב במשותף עם הסנאטור לינדזי גרהאם, שאמורות היו להיכנס לתוקף בקרוב.

לאחר ההודעה ירדו מחירי הנפט: חוזי ברנט על בסיס עתידי נפלו ב-1.98 דולר, או 1.80%, ל-107.88 דולר לחבית נכון לשעה 04:27 GMT ב-19 באוקטובר. חוזי WTI איבדול 1.16 דולר, או 1.14%, וירדו ל-100.25 דולר לחבית. חוזי הברנט נסגרו ביום שישי הקודם ברמתם הגבוהה ביותר מאז 19 במאי.

טראמפ הכריז על הפסקת אש אנרגטית בין אוקראינה לרוסיה שתחילתה "מרגע זה", וטען ששני הצדדים הסכימו לה. ההסכם, שהיקפו מצומצם, מספק רק הפסקת תקיפת בתי זיקוק בשני הצדדים. שבעה סנאטורים אמריקנים מהמפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית טענו שהחלטת הממשל לאפשר ייבוא דיזל רוסי מפרה חוק אמריקני – חוק מ-2022 שאסר ייבוא אנרגיה רוסית – וקראו לטראמפ לחזור בו מיד.

מזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט טען בראיון בתוכנית "State of the Union" של CNN כי לרוסיה אין דלק דיזל לייצא, וכי הדרך היחידה להשיג נפחים נוספים למכירה היא להקל את הסכסוך עם אוקראינה. לדבריו, רוסיה תצטרך להסכים להפסקת אש אנרגטית, לסיים את המלחמה, או לצמצם את הלחימה כדי להשיג דלק דיזל נוסף לייצוא. הוא תיאר את הגישה כחלוצית, ואמר כי טראמפ מנסה למצוא דרך אחרת לשלום לאחר ארבע וחצי שנות מלחמה.

הנשיא ולודימיר זלנסקי התנגד למהלך ואמר כי ההחלטה כוללת כ-300,000 עד 500,000 טון דיזל בחודש לעומת צריכה עולמית של 120 מיליון טון בחודש, ושאל מדוע ארה"ב לא חותמת על עסקת אספקת דיזל מאוקראינה במקום זאת. הוא חזר על כך שהקלת הסנקציות היא "חולשה ברורה" שמשחקת לידי רוסיה, אך אמר כי אוקראינה מברכת על הסכם הפסקת האש האנרגטית עם רוסיה, למרות שרוסיה ממשיכה לתקוף את תשתיות האנרגיה של אוקראינה. ממשל טראמפ מאיים לעצור את מערכת הרכש המספקת נשק לאוקראינה, וכן להשעות שיתוף מודיעין ורכישות של מדינות אירופה של נשק אמריקני לאוקראינה, אם קייב לא תפסיק את התקיפות על מתקני אנרגיה בעומק רוסיה. אוקראינה כבר תקפה בתי זיקוק רוסיים, ולרוסיה רשת נרחבת של בתי זיקוק, בעוד שלאוקראינה יש רק בית זיקוק אחד שאינו פועל במלוא הקיבולת ושנפגע שוב ושוב מתקיפות רוסיות.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בשאלה אם הקלת הסנקציות על דיזל רוסי תגביר או תפחית את הלחץ על הקרמלין. מזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט טוען כי היא מתמרצת את רוסיה לצמצם את הלחימה כדי להגן על תשתיות האנרגיה שלה ולהשיג נפחי ייצוא; הנשיא זלנסקי ומבקרים אחרים טוענים כי היא תחזק את פוטין בכך שתכוון יותר כספים למכונת המלחמה הרוסית. מקורות גם חלוקים על המוטיבציה וההשפעה של תגובת המחירים: אנליסטית אחת אפיינה את מהלך טראמפ כניסיון נואש לרסן את מחירי הנפט לקראת בחירות האמצע בארה"ב, בעוד שמזכיר האנרגיה מיסגר את אותה החלטה ככלי ללחוץ על מוסקבה ולא כצעד לניהול שוק.

רקע

ב-2022 אסר הקונגרס ייבוא משאבי אנרגיה רוסיים כדי למנוע מימון אמריקני של מלחמת רוסיה באוקראינה. טראמפ חתם על חוק הסנקציות הבסיסי לחוק בחודש שעבר בלחץ מחוקקים שביקשו להגביר את הלחץ על מוסקבה. חוזי ברנט נסגרו ביום שישי הקודם ברמתם הגבוהה ביותר מאז 19 במאי, לפני שההודעה הורידה את המחירים. אנליסטים ייחסו את עליות המחירים המוקדמות יותר לתקיפות איראן על מתקני נפט במדינות המפרץ הפרסי, לצד התקיפות המתמשכות על מכליות נפט במצר הורמוז. לאוקראינה יש רק בית זיקוק אחד, שאינו פועל במלוא הקיבולת ושנפגע שוב ושוב מתקיפות רוסיות, בעוד שלרוסיה רשת נרחבת של בתי זיקוק.