טראמפ קרא לצרפת לסגור את גבולותיה בעקבות המהומות; מקרון צפוי לנאום לאומה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פנה בפוסט ברשת החברתית Truth Social לצרפת וקרא לה לסגור את גבולותיה, בטענה שההגירה היא שהביאה להרס המדינה. ברקע, מחאות שהחלו בספטמבר התרחבו לעשרות ערים בצרפת ואליהן הצטרפו מהומות שכלו שריפת בנייני עירייה היסטוריים, בזיזת חנויות ופגיעה בכוחות המשטרה. נשיא צרפת עמנואל מקרון מתוכנן לשאת נאום לאומה בשעה 20:00 שעון מקומי.
עיקרי הדברים
- טראמפ קרא בפוסט ב-Truth Social לסגור את גבולות צרפת וטען שההגירה "הרסה את המדינה שהייתה פעם גדולה".
- ב-17 באוקטובר יצאו מצעדים בעשרות ערים בצרפת, עם מעורבים מהצד הרדיקלי שתקפו מבני ציבור וחנויות.
- בלימוז׳ שרפה השמידה את גג בניין העירייה בן ה-143 שנים, לפי הפרפקט - שריפה מכוונת; ראש העיר איים להתפטר אם לא יועבר מיליון אירו לתיקונים.
- שר הפנים לורן נונז דיווח על יותר מ-500 שוטרים פצועים וכמעט 1,800 עצורים ברחבי המדינה, שיא של 855 בפריס.
- מקרון צפוי לשאת נאום לאומה בשעה 20:00 שעון מקומי בעקבות המהומות.
- הפרעות התפשטו גם לבריסל, לייז' ומילאן, שם נרשמו עימותים עם משטרה.
- ראש הממשלה סבסטיין לקורנו הטיל את האחריות על "השמאל הקיצוני" ועל מפלגת צרפת העקשנית של מלנשון, שהטיל את האחריות חזרה על הממשלה.
למה זה חשוב
ההתערבות הפומבית של טראמפ בענייניה הפנימיים של צרפת מציגה פרשנות סיבתית שונה מזו של התקשורת הצרפתית והבינלאומית, שמייחסת את המחאות לאי-שוויון, לקיצוצים בהוצאות הציבוריות וליוקר המחיה. היקף הנזק - שריפת בנייני עירייה היסטוריים, בזיזת מאות חנויות, יותר מ-500 שוטרים פצועים וכמעט 1,800 עצורים - הופך את גל המהומות הזה לגדול ביותר בצרפת זה כמה שנים, לפי הניו יורק טיימס. ההדף לבריסל, לייז' ומילאן מעיד על כך שלמחאה יש השלכות מעבר לגבולות צרפת, ונאומו הצפוי של מקרון באותו ערב מאותת שהממשלה רואה במצב משבר לאומי - הכל על רקע בחירות לנשיאות צרפת ב-2027 שבהן מקרון אינו יכול להתמודד.
מה קרה
ב-17 באוקטובר 2026 התפשטו מחאות בעשרות ערים בצרפת - בהן פריס, ליון, מרסיי, בורדו, ליל ולימוז׳ - ולצד המצעדים המתועדים שמשכו יותר מחצי מיליון משתתפים, קבוצות קטנות מהקצה הרדיקלי של המחאה תקפו מבני שלטון, שוטרים וכוחות משטרה, ובזזו חנויות וסופרמרקטים. בלימוז׳ שרפה השמידה את גג בניין העירייה בן ה-143 שנים, לדברי הפרפקט המקומי שריפה מכוונת; ראש העיר גיום גראן אמר לרויטרס כי הייתה "כוונה ברורה ומכוונת" לשרוף את המבנה ואיים להתפטר אם העיר לא תקבל מיליון אירו לתיקונים. בליון הוצת משרד התיירות בכיכר בלקור, במרסיי פרצו מפגינים לבניין העירייה ולתחנת משטרה, בבורדו פרצה המון ממוסק למעון הפרפקט, בליל נכנסו אנשים לבניין העירייה והציתו חנויות, ובפריס נופצו חלונות, הוצתו אופניים ופונה מלון סמוך לכיכר הרפובליקה. על פי דיווחי שר הפנים לורן נונז, יותר מ-500 שוטרים נפצעו, כמעט 1,800 בני אדם נעצרו ברחבי המדינה, מתוכם 855 בפריס - שיא. מנכ"ל קרפור אלכסנדר בומפרד דיווח כי 50 מסניפי הרשת נפגעו, 20 מהם נבזזו, והנזק נמדד בעשרות מיליוני אירו. בתגובה, ראש הממשלה סבסטיין לקורנו הטיל את האחריות על "השמאל הקיצוני" ועל מפלגת צרפת העקשנית של מלנשון, שהטיל את האחריות חזרה על הממשלה. בערב אותו יום פרסם מקרון הודעה ב-X שבה הבטיח ענישה לתוקפים ולבוזזים, ולפי הארמון הנשיאותי הוא מתוכנן לשאת נאום לאומה בשעה 20:00 שעון מקומי. במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרסם ב-Truth Social קריאה לצרפת לסגור את גבולותיה, בטענה שההגירה "הרסה את המדינה שהייתה פעם גדולה". הפרעות הופצו גם לבריסל, שם התאספו 500-600 איש והשליכו חפצים לעבר שוטרים שהגיבו בגז מדמיע ובתותחי מים, ללייז' שם נעשה שימוש דומה, ולמילאן שם החלה תהלוכה נגד מלחמות ויוקר המחיה בצורה שלווה, אך מתפרעים עם מסכות יידו אבנים והציתו בריקאדות.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל שלושת המקורות המסופקים הם כלי תקשורת אוקראיניים, ולכן השוואת מסגור במסגרת החומר הזה מוגבלת. התקשורת האוקראינית מתרגמת ומדגישה את הפוסט של טראמפ ב-Truth Social ומציגה את המהומות תחת הכותרת "צרפת בוערת", כשהיא נותנת במה נרחבת להסבר שלו למשבר - הגירה - לצד תיאור מקיף של הנזק בערים הצרפתיות.
במה הדיווחים שונים
מספר נקודות חלוקה בין המקורות: (1) הרשת החברתית שבה פרסם טראמפ את הודעתו - רוב המקורות ציינו את Truth Social, אך אחד דיווח על רשת X; (2) גיל בניין העירייה בלימוז׳ - מקור אחד מסר 143 שנים, אחר תיאר אותו כמבנה מהמאה ה-19; (3) מספר העצורים - שר הפנים נונז דיווח על כמעט 1,800 ברחבי המדינה, מתוכם 855 בפריס, ואילו ראש הממשלה לקורנו דיווח על כ-1,200; (4) מספר שוטרים פצועים - נונז מסר יותר מ-500, לקורנו מסר 150; (5) היקף המשתתפים במצעדי 17 באוקטובר - הממשלה העריכה כ-550,000, והמארגנים טענו לכ-800,000.
רקע
המחאות החלו בספטמבר במחאה על תנאי בתי הספר ומחסור במורים בפרברים של מעמד הפועלים, ומאז הורחבו לתנועה רחבה יותר נגד אי-שוויון, קיצוצים בהוצאות הציבוריות ויוקר המחיה. במקביל, ראש הממשלה לקורנו וחלקים בממשלה הטילו את האחריות לאלימות על "השמאל הקיצוני" ועל מפלגת צרפת העקשנית; מלנשון מצדו הטיל את האחריות על הממשלה. טראמפ מסר הסבר שונה - הגירה - בעוד התקשורת הצרפתית והבינלאומית הצביעה על אי-שוויון, קיצוצי תקציב ויוקר מחיה, חילוק סיבתי שזכה להדגשה בדיווחים.