קרן השיקום האמריקנית-אוקראינית אישרה חבילת השקעות של יותר מ-60 מיליון דולר
הקרן המשותפת לארה"ב ולאוקראינה לשיקום (URIF) אישרה את חבילת ההשקעות הגדולה ביותר שלה עד כה, בהיקף של יותר מ-60 מיליון דולר מכספי הקרן עצמה, בפרויקטים בתחומי האנרגיה, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות דו-שימושיות. הקרן צופה כי הפרויקטים ימשכו עד מיליארד דולר נוספים ממשקיעים חיצוניים. בין הפרויקטים: פלטפורמה משותפת עם חברת BGV Group להשקעות בכרייה, מימון חוב למערכות אגירת אנרגיה של DTEK, והשקעה ברשת מוקדי אנרגיה קהילתיים.
עיקרי הדברים
- URIF אישרה יותר מ-60 מיליון דולר מכספי הקרן; צפי למשיכת עד מיליארד דולר ממשקיעים חיצוניים
- הפרויקטים מתמקדים באנרגיה, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות דו-שימושיות
- URIF תקים פלטפורמת השקעות משותפת עם BGV Group Management בתחום מיזמי כרייה בשלבים מוקדמים
- הפלטפורמה תתמקד במשאבי קרקע נדירים, אורניום, בריליום וזירקוניום
- יחד עם DFC, URIF תממן בחוב את פרויקט אגירת האנרגיה של DTEK בהיקף של 200 מגה-וואט / 400 מגה-וואט-שעה בשישה אתרים
- מערכת אגירת האנרגיה של DTEK כבר פעילה ומסוגלת לספק חשמל לכ-600,000 משקי בית למשך שעתיים
- החבילה אושרה שנה לאחר השקת הקרן, שהוקמה במסגרת הסכם המינרלים מאפריל 2025 ביוזמת הנשיא דונלד טראמפ
למה זה חשוב
החבילה מסמנת את המעבר של URIF משלב הקמת מסגרת מוסדית לביצוע עסקאות ממשי, שנה לאחר הקמתה. היא משלבת שלושה צירים אסטרטגיים: השקעה במינרלים קריטיים הנמצאים ברשימת המינרלים הקריטיים של ארה"ב, חיזוק רשת החשמל האוקראינית מול תקיפות רוסיות באמצעות מערכות אגירת אנרגיה, ופיתוח רשת מוקדי אנרגיה מבוזרים ברמת הקהילה. שיתוף הפעולה עם DFC ו-MIGA לביטוח מפני סיכוני מלחמה נועד להפחית סיכון למשקיעים פרטיים ולפתוח את הדרך לגיוס עד מיליארד דולר נוספים.
מה קרה
הקרן האמריקנית-אוקראינית לשיקום (URIF) אישרה ב-2 באוקטובר 2026 את חבילת ההשקעות הגדולה ביותר שלה עד כה, בהיקף של יותר מ-60 מיליון דולר מכספי הקרן עצמה, לפרויקטים חדשים בתחומי אנרגיה, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות דו-שימושיות. הקרן צופה כי הפרויקטים ימשכו עד מיליארד דולר בהון נוסף ממשקיעים צדדי שלישי.
החבילה כוללת שלושה צירים עיקריים. ראשית, URIF תקים ביחד עם חברת BGV Group Management פלטפורמת השקעות למיזמי כרייה בשלבים מוקדמים באזורים שונים באוקראינה, בדגש על משאבי קרקע נדירים, אורניום, בריליום וזירקוניום. BGV Group הוקמה על ידי הנרדי בוטקביץ', מיליארדר ושותף ברשת הסופרמרקטים ATB. עסקת המינרלים הראשונה כוללת השקעה של כ-30 מיליון דולר בפלטפורמה המשותפת.
שנית, URIF תשקיע בפרויקט לייצור מבוזר משולב של חום וחשמל, הכולל הקמה והפעלה של מוקדי אנרגיה ברמת הקהילה, שצפויים לספק אנרגיה לאלפי משקי בית, גם באזורים שבהם המלחמה מקשה על הגישה לשירותי אנרגיה קריטיים.
שלישית, יחד עם DFC, הקרן תספק מימון חוב לפרויקט של DTEK להקמת מערכות אגירת אנרגיה בהיקף של 200 מגה-וואט / 400 מגה-וואט-שעה בשישה אתרים באוקראינה. המערכת כבר פעילה ומסוגלת לספק חשמל לכ-600,000 משקי בית למשך שעתיים, וכוללת ציוד אמריקני שמאפשר שחזור מהיר של אספקת החשמל לאחר הפסקות ומתן גיבוי.
החבילה אושרה שנה לאחר השקת הקרן, שהוקמה במסגרת הסכם המינרלים ארה"ב-אוקראינה שנחתם ב-30 באפריל 2025 ביוזמת הנשיא דונלד טראמפ. כל אחת מהמדינות תרמה 75 מיליון דולר להון הראשוני של 150 מיליון דולר, במבנה בעלות שווה של 50/50.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
מבחינת אוקראינה, ההכרזה מציגה את סגן שר הכלכלה והסביבה יחור פרליהין כדובר האוקראיני הרשמי, עם דגש על רלוונטיות הפרויקטים הן לאוקראינה והן לארה"ב. ההכרזה מדגישה את השותפים המקומיים: BGV Group, שהוקמה על ידי הנרדי בוטקביץ', שותף ברשת ATB, ומציגה את פלטפורמת הכרייה כמנוף ליצירת מקומות עבודה ולמשיכת משקיעים אוקראינים ובינלאומיים. כמו כן, נמתח ההקשר הפרוצדורלי של הקמת הקרן: חתימת ההסכם ב-30 באפריל 2025 על ידי שרת הכלכלה דאז יוליה סבירידנקו ושר האוצר האמריקני סקוט בסנט; אישור ההסכם בוורחובנה ראדה ב-8 במאי 2025 (338 צירי כנסת בעד); וחתימת הנשיא וולודימיר זלנסקי על חוק האשרור ב-12 במאי 2025. בנוסף, מודגשים חוסן אנרגטי לקראת החורף מול התקפות רוסיות מוגברות על תשתיות, וכן השליטה האוקראינית המלאה במשאבי המשנה, כאשר 50% מדמי השכירות מרישיונות כרייה חדשים (57 מינרלים) מועברים לקרן השיקום.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
המסגור הבינלאומי מציג את החבילה דרך עדשת מדיניות החוץ האמריקנית, תוך ציטוט ראש חטיבת ההשקעות ב-DFC קונור קולמן, הצגת המינרלים הנבחרים כמצויים ברשימת המינרלים הקריטיים של ארה"ב ותואמים את סדרי העדיפויות של הממשל האמריקני, והדגשת מקור הקרן בהסכם המינרלים מאפריל 2025 ביוזמת הנשיא טראמפ. שיתוף הפעולה DFC-MIGA לפיתוח מנגנון ביטוח מפני סיכוני מלחמה מוצג ככלי להפחתת סיכון להון פרטי. עסקת DTEK מתוארת במונחים טכניים והומניטריים (200 מגה-וואט / 400 מגה-וואט-שעה, שישה אתרים, אספקה לכ-600,000 משקי בית למשך שעתיים), והמימון החדש של URIF מוצג כמשלים להלוואות DFC של כ-100 מיליון דולר שכבר סוכמו עבור DTEK, עם ערבות לגישה להון במקרה של נזק לציוד מתקיפות רוסיות. המספרים המובילים — "יותר מ-60 מיליון דולר מכספי הקרן" ו-"עד מיליארד דולר" בהון צדדי שלישי — מוצגים כחבילה הגדולה ביותר של הקרן עד כה, שנה לאחר השקתה.
במה הדיווחים שונים
מקורות נבדלים בשלוש נקודות. ראשית, בהיקף הפורטפוליו הכולל של פרויקטי הקרן: מקורות משרד הכלכלה האוקראיני מתארים אותו כיותר מ-60 מיליון דולר, בעוד שקונור קולמן מ-DFC, שצוטט על ידי רויטרס, מתאר אותו ככ-70 מיליון דולר. שנית, במועד ההשקעה הראשונה של URIF בחברת הטכנולוגיות הדו-שימושיות Sine Engineering: מאמר אחד מתאר את ההשקעה כמארס 2026, בעוד שמקורות אחרים מציינים רק "מארס בשנה הנוכחית" בלי לפרט את 2026. שלישית, ברשימת המגזרים האסטרטגיים של הקרן: חלק מהמקורות מונים ארבעה מגזרים (מינרלים, הגנה, אנרגיה, תשתיות), ואחרים מוסיפים גם טלקומוניקציה כמגזר חמישי.
רקע
URIF הוקמה במסגרת הסכם המינרלים בין ארה"ב לאוקראינה, שנחתם ב-30 באפריל 2025 ביוזמת הנשיא דונלד טראמפ, במבנה בעלות שווה של 50/50. מהצד האוקראיני השותפה היא סוכנות התמיכה בשותפויות ציבוריות-פרטיות תחת משרד הכלכלה; מהצד האמריקני השותפה היא DFC. אוקראינה וארה"ב תרמו כל אחת 75 מיליון דולר להון הראשוני של 150 מיליון דולר. הוורחובנה ראדה אישרה את ההסכם ב-8 במאי 2025 (338 צירי כנסת בעד), והנשיא זלנסקי חתם על חוק האשרור ב-12 במאי 2025. חמישה מגזרים אסטרטגיים מרכזיים בפעילות הקרן: מינרלים, הגנה, אנרגיה, תשתיות וטלקומוניקציה. במארס ביצעה הקרן את השקעתה הראשונה בחברת הטכנולוגיות הדו-שימושיות Sine Engineering. שניים מהפרויקטים החדשים נועדו לחזק את רשתות החשמל והחום של אוקראינה לקראת החורף, על רקע התקפות רוסיות מוגברות על תשתיות מרכזיות.