צעדה בברלין קראה לפתוח מסדרונות הומניטריים לאולשקי הכבושה; הקרמלין הטיל את האחריות על אוקראינה
תנועת Vitsche Berlin האוקראינית ערכה ב-28 בספטמבר צעדה במרכז ברלין תחת הסיסמה "עצרו את הכיבוש הרוסי באולשקי", שדרשה גישה הומניטרית ופתיחת מסדרונות פינוי לתושבי אוקראינה הכבושה. במקביל, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הודה בקיומה של "מצב קריטי" באולשקי אך ניסה להטיל את האחריות על אוקראינה. מרכז המאבק בדיסאינפורמציה של מועצת הביטחון הלאומי וההגנה של אוקראינה טען כי רוסיה מנסה להסיט את האחריות לגורם האוקראיני.
עיקרי הדברים
- 28 בספטמבר: צעדה בברלין ביוזמת התנועה האזרחית האוקראינית Vitsche Berlin, תחת הסיסמה "עצרו את הכיבוש הרוסי באולשקי".
- המשתתפים התאספו ליד ה-Rotes Rathaus (בניין העירייה של ברלין) וצעדו דרך מרכז העיר, לצד משרד החוץ הגרמני, עד לשגרירות רוסיה.
- המפגינים נשאו שלטים שדרשו להציל את תושבי אולשקי, לספק סיוע הומניטרי ולפתוח מסדרונות פינוי בטוחים.
- לטענת המארגנים, נותרו באולשקי הכבושה וביישובים סביבה יותר מ-6,000 בני אדם, כולל כ-200 ילדים.
- דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הודה כי קיימת "מצב קריטי" בעיר, אך האשים את "המשטר בקייב" בחסימת אספקת מוצרי מזון.
- מרכז המאבק בדיסאינפורמציה של מועצת הביטחון הלאומי האוקראינית טען כי רוסיה מנסה להסיט את האחריות למשבר ההומניטרי במחוז חרסון על אוקראינה.
- דו"ח משלחת המעקב של האו"ם לזכויות אדם באוקראינה מציין כי לפי המשפט הבינלאומי, המדינה הכובשת מחויבת לספק לאוכלוסייה מזון וציוד רפואי.
למה זה חשוב
הצעדה העלתה לסדר היום הבינלאומי, בלב אירופה, את המצב ההומניטרי באולשקי הכבושה ואת הדרישה לפתוח מסדרונות פינוי. היא התרחשה במקביל להודאה נדירה של הקרמלין ב"מצב קריטי" בעיר, שאחריה ניסיון להטיל את האחריות על אוקראינה, מה שמדגיש את המאבק על האחריות בין רוסיה לאוקראינה בנוגע למצב ההומניטרי בחלקים הכבושים של מחוז חרסון.
מה קרה
ב-28 בספטמבר ערכה התנועה האזרחית האוקראינית Vitsche Berlin צעדה במרכז ברלין תחת הסיסמה "עצרו את הכיבוש הרוסי באולשקי". המשתתפים התאספו ליד ה-Rotes Rathaus – בניין העירייה של ברלין – וצעדו לאורך מרכז העיר, לצד משרד החוץ הגרמני, עד לשגרירות רוסיה. הם נשאו שלטים שדרשו להציל את תושבי אולשקי הכבושה, לספק סיוע הומניטרי ולפתוח מסדרונות פינוי בטוחים. הפעילים קראו לממשלת גרמניה ולקהילה הבינלאומית להגביר את הלחץ על רוסיה ולאפשר גישה לתושבים שנותרו תחת כיבוש. לטענת המארגנים, נותרו באולשקי הכבושה וביישובים סביבה יותר מ-6,000 בני אדם, כולל כ-200 ילדים, הסובלים ממחסור במזון, מי שתייה, תרופות וציוד חיוני נוסף. במקביל, דוער הקרמלין דמיטרי פסקוב הודה כי קיימת "מצב קריטי" באולשקי, אך ניסה להטיל את האחריות על אוקראינה באומרו כי "המשטר בקייב עושה הכל כדי למנוע את אספקת המוצרים". מרכז המאבק בדיסאינפורמציה של מועצת הביטחון הלאומי וההגנה של אוקראינה דחה את הטענה וטען כי רוסיה מנסה להסיט את האחריות לאסון ההומניטרי במחוז חרסון על אוקראינה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל שלושת המקורות המסופקים הם אוקראיניים בשפה ובמוצא (סוכנות אחת ושני כלי תקשורת), והם מציגים בעקביות את הצעדה בברלין כקריאה הומניטרית להצלת תושבי אולשקי, לפתיחת מסדרונות פינוי ולהגברת הלחץ הבינלאומי על רוסיה. המקורות מדגישים את העובדה שהכוחות הרוסיים מעכבים אספקה הומניטרית ופינוי אזרחי, מציגים את האשמת פסקוב כטקטיקת תעמולה של הקרמלין (באמצעות מרכז המאבק בדיסאינפורמציה), ומצטטים את תקן משלחת המעקב של האו"ם לזכויות אדם בנוגע להתחייבויות המדינה הכובשת, כדי להטיל את האחריות על רוסיה.
במה הדיווחים שונים
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הודה בקיומה של "מצב קריטי" באולשקי הכבושה אך טען כי "המשטר בקייב עושה הכל כדי למנוע את אספקת המוצרים". לעומת זאת, מרכז המאבק בדיסאינפורמציה של מועצת הביטחון הלאומי של אוקראינה האשים את רוסיה בניסיון להסיט את האחריות לאסון ההומניטרי במחוז חרסון על אוקראינה, והצביע על כך שהכוחות הרוסיים מעכבים אספקה הומניטרית ופינויים.
רקע
אולשקי היא עיר במחוז חרסון הנמצאת תחת כיבוש רוסי. דועה למשלחת המעקב של האו"ם לזכויות אדם באוקראינה, על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מדינה כובשת מחויבת לספק לאוכלוסייה מזון וציוד רפואי ולאפשר סיוע הומניטרי. הפעילים הציגו נתונים (יותר מ-6,000 תושבים, כולל כ-200 ילדים, שנותרו באולשקי הכבושה וביישובים סביבה) שדווחו כמגיעים מהמארגנים.