מתקפת הדרונים הגדולה ביותר על מוסקבה: שריפה בבית הזיקוק בקפוטניה ובמחסן לוגיסטי בסופיינו

למה זה חשוב

בית הזיקוק מוסקבה (Gazpromneft-MNPZ) הוא אחד ממתקני הזיקוק הגדולים ברוסיה ומספק כ־40% משוק הדלק של מוסקבה וכ־70% מצורכי הבנזין והקרוסין התעופתי של המחוז. ההתקפה פגעה בשתי קווי הזיקוק הראשוניים (ELOU-AVT-6 וקומפלקס Euro+), ומומחי OSINT אוקראיניים העריכו כי מדובר בעצירת זיקוק מלאה ולא רק בצמצום תפוקה. זו הייתה המתקפה השלישית על אותו מתקן במהלך 2026, אחרי פגיעות ביוני שכבר גרמו נזק ליחידות מפתח. סוביאנין כינה אותה מתקפת הדרונים הגדולה ביותר על מוסקבה, והיא גרמה לביטול או עיכוב של למעלה מ־400 טיסות בשדות התעופה של מוסקבה.

מה קרה

בליל 19–20 בספטמבר 2026 תקפו דרונים וטילים אוקראיניים את מוסקבה ומחוז מוסקבה. מטה הכוחות המזוינים של אוקראינה אישר פגיעה בבית הזיקוק גזפרום–נפט–MNPZ ברובע קפוטניה, שבו פרצה שריפה גדולה; לפי הדיווח, נפגעו יחידת הזיקוק הראשוני AVT-6, יחידת זיקוק מורכבת (KUPN) במסגרת קומפלקס Euro+ ויחידת איזומריזציה. ראש העיר סוביאנין אישר פגיעה בעצם בשטח בית הזיקוק ומסר כי לא היו נפגעים במקום.

במקביל פרצה שריפה נרחבת במתחם המחסנים של חברת Sovremennye Skladskie Tekhnologii בכפר סופיינו (רשות מקומית רמנסקי), המורכב משישה מבנים בשטח כולל של כ־290,000 מ"ר, ושבמרחק של כ־500 מטר ממנו הוצבה מערכת נ"מ רוסית מסוג פנציר. חברת הדרונים האוקראינית Fire Point טענה כי דרוני FP-1 שלה תקפו את המתחם; החברה גם טענה כי בית הזיקוק הושבת לחלוטין.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי אישר את הפגיעה במתקן הנפט ובמתקן לוגיסטי במחוז מוסקבה, ומסר כי במבצע השתתפו ה־SBU, כוחות המערכות הבלתי מאוישות, כוחות המבצעים המיוחדים (SSO), המודיעין הצבאי (HUR) ושירות המודיעין החיצוני, תוך שימוש במגוון אמצעים ארוכי־טווח מתוצרת אוקראינית: FP-1, RZ-100, MICH-2000, פליאניציה, Vendetta, ליוטי, בארס, פלמינגו, סיצ'ן ופליקן. זלנסקי הוסיף כי "סנקציות" הוחלו גם על מפעל במחוז וורונז'.

במחוז מוסקבה, המושל אנדריי וורוביוב דיווח כי בין השעות 03:00 ל־05:00 הופלו או ניטרו 249 דרונים ב־17 רשויות מקומיות, וכי בסך הכל נהרגו לפחות שניים ונפצעו לפחות שישה. בכפר סופיינו נהרגה אישה בת 44 וחמישה נוספים נפצעו כאשר דרון פגע בבניין מגורים בן שלוש קומות והצית את הגג; ברשות רמנסקי פונו 400 דיירים מבניין בן 21 קומות שגגו עלה באש, ו־20 כלי רכב ניזוקו. במחוז אוריוחובו־זוייבו נהרג קשיש לאחר שביתו עלה באש.

סוביאנין טען כי הותקפו 1,600 דרונים מאז 19 בספטמבר, מתוכם 450 בדרך למוסקבה, וכינה את ההתקפה המסיבית ביותר שידעה הבירה; הוא גם טען ללא ראיות כי נועדה לשבש את הבחירות לדומה הממלכתית, שהתקיימו במשך שלושה ימים ושבהן היה 20 בספטמבר היום האחרון. שדות התעופה שרמטייבו, ונוקובו, דומודדובו וז'וקובסקי הטילו הגבלות זמניות; יותר מ־400 טיסות בוטלו או התעכבו, וחלקן הופנו לניז'ני נובגורוד, קאזאן, צ'בוקסרי וסנקט פטרבורג.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

גורמים אוקראיניים – הנשיא זלנסקי, מטה הכוחות המזוינים, ה־SBU באמצעות מרכז "אלפא" של ה־SSO וחברת Fire Point – הציגו את ההתקפה כמבצע מתואם רב־זרועי של המודיעין והכוחות המזוינים האוקראיניים, שנועד לפגוע בתשתית האנרגיה והלוגיסטיקה המזינה את המכונה הצבאית הרוסית. הדיווחים הדגישו את היקף השימוש באמצעים ארוכי־טווח מתוצרת אוקראינית (FP-1, פלמינגו, פליקן ועוד), את מניין הנפגעים המשוער בשני קווי הזיקוק הראשוניים, ואת ההערכה כי פגיעה זו תוביל להחמרה באספקת הדלק ברוסיה. שר החוץ אנדריי סיביה תיאר ברשת X את היום כ"יום מוסקבה הבוערת".

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

כלי תקשורת בינלאומיים הובילו עם נתוני ראש העיר סוביאנין והמושל וורוביוב – שני הרוגים ושישה פצועים במחוז מוסקבה, למעלה מ־400 טיסות מבוטלות או מתעכבות – והציגו את מסגור הרשויות הרוסיות את ההתקפה כמתקפת הדרונים הגדולה ביותר על הבירה, לרבות הטענה ללא ראיות כי נועדה לשבש את הבחירות לדומה. כמה כלי תקשורת ציינו כי רדיו סבובודה לא הצליח לאמת באופן עצמאי את השריפה בבית הזיקוק, וכי הצבא האוקראיני תחילה לא פרסם התייחסות רשמית. סקירות רקע הדגישו את חלקו של בית הזיקוק באספקת הדלק למוסקבה (כ־40%) ואת הרקע של סבב מתקפות קודם על תשתיות אנרגיה רוסיות בחודשים האחרונים, כולל פגיעות בסיזראן ובסראטוב.

במה הדיווחים שונים

הדיווחים חלוקים במספר נקודות. ראש העיר סוביאנין מסר בתחילה כי 152 דרונים שכוונו למוסקבה הופלו, ובהמשך הציג מספרים סותרים של 151 או 152 לצד טענה כי מאז 19 בספטמבר יורטו יותר מ־1,600 דרונים, מהם 450 בדרך למוסקבה; המשרד הרוסי להגנה טען כי 1,110 דרונים יורטו בלילה אחד ברחבי רוסיה, חצי האי קרים הכבוש והים השחור. דיווחים שונים נותנים היקף כושר עיבוד שונה לבית הזיקוק – רובם מצטטים כ־11 מיליון טון נפט בשנה, אך מטה הכוחות האוקראיני ומקורות אוקראיניים אחרים מציינים כ־12 מיליון טון; רויטרס ציין כי ב־2024 עובדו בו 11.6 מיליון טון. גם המרחק לקרמלין שנוי במחלוקת: ניתוחי OSINT העריכו כ־18 ק"מ, מקור אוקראיני אחד מסר כ־15 ק"מ, ובלומברג ציין כ־25 ק"מ. הדיווח על נפגעים אף הוא חלוק: סוביאנין לא דיווח על נפגעים בבית הזיקוק וטען כי לא היו נפגעים בתוך מוסקבה, בעוד וורוביוב דיווח על שני הרוגים ושישה פצועים ברחבי המחוז. לבסוף, המקורות נחלקו בשאלה אילו יחידות זיקוק נפגעו: מטה הכוחות האוקראיני דיבר על AVT-6, KUPN ויחידת איזומריזציה, פרויקט ה־OSINT האוקראיני CyberBoroshno העריך כי שני קווי הזיקוק הראשוני (ELOU-AVT-6 וקומפלקס Euro+) הושבתו, ואילו Fire Point טענה כי כל היחידות הראשוניות וחלק מהמשניות ניזוקו.

רקע

בית הזיקוק מוסקבה פועל משנת 1938, שייך לגזפרום נפט ומעסיק יותר מ־2,000 עובדים. בעקבות הפגיעות ביוני 2026 באותו מתקן העריכה רויטרס כי השיקום המלא יימשך לפחות חצי שנה, אולי עד 2027; הרוסים ניסו להגן על המתקן באמצעות רשתות מגן מיוחדות, אך לפי מומחי OSINT הדבר לא מנע את הפגיעה הנוכחית. מתחם המחסנים בסופיינו, המנוהל על ידי Sovremennye Skladskie Tekhnologii, מורכב משישה מבנים בשטח של כ־290,000 מ"ר, ומערכת פנציר רוסית הוצבה במרחק של כ־500 מטר ממנו. כבר בתחילת ספטמבר 2026 תקפו דרונים אוקראיניים מתקני זיקוק של רוסנפט בסיזראן ובסראטוב, ולפי רויטרס בתי זיקוק בקירישי, וולגוגרד ונורסי נאלצו לצמצם או להפסיק את הייצור במהלך החודש.