המודיעין האוקראיני: רוסיה גייסה יותר מ-28,000 שכירי חרב זרים למלחמה באוקראינה
ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה (HUR), גנרל-לוטננט אולג איוושצ'נקו, מסר בראיון ל-The Times כי רוסיה גייסה למעלה מ-28,000 שכירי חרב זרים להילחם באוקראינה. לדבריו, מרבית המגויסים הם ממדינות אפריקה. אוקראינה מנסה לסכל את הגיוס באמצעות שיתוף מידע עם שירותי ביטחון זרים ופעולות לא-צבאיות להזהיר את הציבור במדינות הרלוונטיות.
עיקרי הדברים
- להערכת HUR, רוסיה גייסה יותר מ-28,000 שכירי חרב זרים למלחמה באוקראינה.
- מרבית המגויסים הם ממדינות אפריקה, והם מובטחים תשלום גבוה.
- עד סוף מארס זיהה המטה לתיאום 10,000 שכירי חרב חיים ומתים; מאות נוספים שבויים בידי אוקראינה.
- תיעוד גיוס כולל אזרחים מנפאל, הודו, סוריה, סרביה וסומליה; תוכניות ל-2026 כוללות מדינות מרכז אסיה ובנגלדש.
- אוקראינה מעבירה מידע לשירותי ביטחון זרים ומבצעת פעולות לא-צבאיות להזהיר אוכלוסיות במדינות הרלוונטיות.
- לפי HUR, כ-8,000 חיילים צפון-קוריאנים פרוסים כעת במחוז קורסק; המספר עשוי לגדול לכ-50,000.
- רוסיה ממשיכה להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי עם קוריאה הצפונית, לרבות אספקת טילים.
למה זה חשוב
הנתון מצביע על כך שרוסיה מקיימת את מאמץ המלחמה באוקראינה בין היתר באמצעות גיוס אזרחים זרים – לעיתים דרך הונאה וערוצים לא סדירים – מעבר לאוכלוסייה המגויסת שלה. תיעוד הגיוס מאפריקה, דרום אסיה, הקווקז ואמריקה הלטינית מעיד שהמלחמה מושכת אזרחים ממדינות שלישיות רבות, מה שעלול ליצור חיכוך דיפלומטי. גיוס מהגרים בגבול הפיני וההתרחבות המתוכננת למרכז אסיה מעלים השלכות ביטחוניות חוצות-גבולות למדינות שכנות ולאיחוד האירופי. ההצהרה משולבת בטענות על העמקת שיתוף הפעולה הצבאי רוסיה–קוריאה הצפונית ועל פריסה נוספת של חיילים צפון-קוריאנים, ומציגה את כוח האדם הזר כמרכיב גדל בייצור הכוח הרוסי. אוקראינה מצהירה כי היא נלחמת בגיוס בחו"ל באמצעות שיתוף מידע ופעולות לא-צבאיות – חזית מודיעין והסברה פעילה לצד הזירה הקרבית.
מה קרה
ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה (HUR), גנרל-לוטננט אולג איוושצ'נקו, מסר בראיון ל-The Times כי להערכת שירותו רוסיה גייסה למעלה מ-28,000 שכירי חרב זרים למלחמה נגד אוקראינה, וכי מרביתם ממדינות אפריקה. המגויסים מובטחים תשלום גבוה. עד סוף מארס זיהה המטה לתיאום האוקראיני 10,000 שכירי חרב חיים ומתים, ומאות נוספים מוחזקים בשבי אוקראיני. בין המקרים המתועדים: אזרחים מנפאל, הודו, סוריה, סרביה וסומליה; באפריל 2025 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי שני אזרחים סינים שנלחמו לצד רוסיה נתפסו כשבויי מלחמה במחוז דונייצק; ב-2026 נחקרה בהודו היעלמותם של 26 גברים שלכאורה נחתמו על חוזים עם רוסיה במרמה; במאי דווח כי לפחות 204 אזרחים ארמנים שנלחמו לצד רוסיה מתו או נעדרו; ב-2023 נעצרו בקובה 17 איש בחשד לקשרים בסחר בבני אדם והסטתם לרוסיה. חבר הפרלמנט הקנייתי קימאני איצ'ונגווה טען בראיון ל-Le Monde כי למעלה מ-1,000 קנייתים משתתפים במלחמה נגד אוקראינה; רוסיה גייסה 459 אזרחי פרו למלחמה, מהם 11 מתו. לדברי HUR, בכוונת רוסיה לגייס ב-2026 אזרחים ממדינות מרכז אסיה – קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן – וכי בנגלדש, צ'אד, סודן, בורונדי ומדינות אפריקה נוספות הן כיווני גיוס מועדפים. אוקראינה מנסה לסכל את הגיוס באמצעות העברת מידע לשירותי ביטחון ומודיעין רלוונטיים ופעולות לא-צבאיות להזהיר את הציבור במדינות הרלוונטיות. איוושצ'נקו הוסיף כי רוסיה מעמיקה את שיתוף הפעולה הצבאי עם קוריאה הצפונית: לפי הערכות, כ-8,000 חיילים צפון-קוריאנים פרוסים כעת במחוז קורסק, והמספר עשוי לגדול לכ-50,000; קוריאה הצפונית ממשיכה לספק לרוסיה טילים.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל המקורות המסופקים הם כלי תקשורת אוקראיניים המדווחים על הצהרת ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה, וממקמים את הערכת HUR במרכז. הסיקור מדגיש את התפוצה הגיאוגרפית של הגיוס – לרבות נתונים ואירועים ספציפיים כמו טענת חבר הפרלמנט הקנייתי ל-1,000+ קנייתים, מעצרים בקובה, החקירה בהודו, והתוכניות במרכז אסיה – ומציג את היקף הגיוס הרוסי כגלובלי. הכתבות מתארות את צעדי הנגד של אוקראינה – שיתוף מידע עם שירותי ביטחון זרים ופעולות לא-צבאיות להזהיר את הציבור במדינות הרלוונטיות – כתגובה אקטיבית. הדיווח מצמד את נתון שכירי החרב לטענות על העמקת שיתוף הפעולה הצבאי רוסיה–קוריאה הצפונית ולפריסת חיילים צפון-קוריאנים בקורסק, ומציג את שני המרכיבים כחלק ממאמץ רחב יותר של רוסיה לייצור כוח אדם.
רקע
עד סוף מארס זיהה המטה לתיאום האוקראיני 10,000 שכירי חרב חיים ומתים, ומאות נוספים מוחזקים בשבי אוקראיני, לפי העובדות המסופקות. מקרי גיוס קודמים שתועדו כוללים אזרחים מנפאל, הודו, סוריה, סרביה וסומליה, ובאפריל 2025 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי שני אזרחים סינים שנלחמו לצד רוסיה נתפסו כשבויי מלחמה במחוז דונייצק. הראיון של איוושצ'נקו עם The Times הוא המקור המקורי לנתונים המרוכזים המצוטטים במאמרים המסופקים.